ראשי / יצירה / הסיפור של כולנו / פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 15: ארור זה היום שבו פגשתי את הפרופסור!

פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 15: ארור זה היום שבו פגשתי את הפרופסור!

הדוקטור עבר בין התלמידים השונים בכיתת המדעים, בודק את ההתקדמות שלהם בניסוי שהוא נתן לשיעור הנוכחי; שולחן א' עשה עבודה טובה אבל זה לא עניין אותו, שולחן ב' כמעט העלה את הכיתה באש אבל הדוקטור חלף ופסע לידם כאילו הם לא קיימים, שולחן ג' הרים כולו את הידיים שלהם, הדוקטור סימן להם להמשיך ולא ממש ענה לשאלות שלהם, שולחן ד' אמרו שהם יוצאים רגע לשירותים ומעולם לא חזרו ובשולחן ה' עבדה הקבוצה של התלמיד המועדף עליו – "איך הולך?" שאל הדוקטור בעניין רב, עיניו נדלקו כשהוא ראה את התלמיד שלו עובד.

"לא מי יודע מה", אמר התלמיד.

"אה… שטויות", פטר אותו הדוקטור, "אתה עושה עבודה מושלמת".

למען האמת הוא עשה עבודה שרחוקה מאוד מעבודה מושלמת, אבל זה לא היה משנה לדוקטור שראה בילד כל כך הרבה מעצמו. לפעמים היה מקווה שהיה נולד לו בן כזה. הוא עזר לתלמיד, שינה כמה דברים בפורמולה ואמר לכיתה להתכונן, כי עוד חצי שעה נגמרת הסדנה.

לפתע נפתחה דלת הכיתה ונכנסה מנהלת בית הספר.

"דוקטור לבנטון?" היא שאלה.

"כן, כבוד המנהלת", הוא פנה אליה בחזרה בשאלה.

המנהלת: "אני רוצה להציג בפניך ובפני הכיתה את התלמיד החדש שלכם, הוא עבר למחוזותינו ממש לאחרונה, אז אנא קבלו אותו בסבר פנים יפות".

לכיתה נכנס תלמיד קטן, מבויש, עם תיק גב כחול ועיניים ירוקות כמו היער, שיערו היה מפוזר, אך ניכר שהוא ילד למשפחה אמידה מאוד, כי כל מה שהוא לבש, ענד או נעל היה יוקרתי מאוד.

"זהו בניה", אמרה המנהלת.

"שלום בניה", אמרו תלמידי הכיתה.

"אתה יכול לשבת ליד התלמיד שם בשולחן החמישי", אמרה המנהלת ולרגע נראה שדוקטור לבנטון רוצה לומר משהו, אולי להציע סידור ישיבה אחר, אבל הוא פשוט חייך והוביל את הילד למקומו.

= = = = =

עם הזמן בניה הבין את מאזן הכוחות בכיתה; היה להם דוקטור אחד, הם היו 30 תלמידים, ביניהם הוא וכמובן הכוכב של המורה – התלמיד מהשולחן החמישי. בניה שם לב שתמיד אותו אחד מקבל עדיפות לענות על שאלות, שהצחוק של המורה אותנטי יותר כשהתלמיד הזה סיפר בדיחה גרועה, ובסך הכל היה די ברור שיש שם קשר שקשה להתעלם ממנו.

זה היה כל כך ברור שכאשר אפילו התלמיד הסתבך בצרות, המנהלת נקראה מהמשרד שלה וההורים שלו הוזמנו לבית הספר, תמיד הדוקטור נפנף את זה כ"התנהגות טיפוסית לבן נוער בגילו". מאוחר יותר, היה מרצה לשאר התלמידים על אילן היוחסין של אותו תלמיד. מסתבר שהוא הנין של הנין של הנין של איזה חוקר מפורסם בתחום המדע. "אי אפשר לטעות לגביך, יריב, אתה הצאצא של גאונות ואם יש משהו שאני יודע זה שדבר כזה עובר בגנים, ואני יכול לצפות לדברים גדולים ממך".

"תשיגו חדר", חשב לעצמו בניה ושם לב שהוא מתחיל לקנא ביחס הדוקטור ליריב.

= = = = =

"דוקטור", הצביע בניה, "אני יכול לאכול משהו? אני ממש רעב!"

"לא, אנחנו לא אוכלים בכיתה".

למשמע הדברים האלה, יריב הוציא את הכריך שלו והתחיל לאכול אותו.

"אתה אשכרה אוכל כאשר לי אסור?" שאל בניה את יריב.

"מה הוא יעשה? יעניש אותי? אני התלמיד האהוב עליו!" התגונן יריב ונגס עוד ביס.

"מה הוא מוצא בך? בלי להעליב כמובן…" שאל בנייה.

"וואלה, לא יודע, מסתבר שאני תלמיד בינוני בדיוק כמו שהוא היה, יש לי אילן יוחסין שמרשים אותו והוא חושב שאם הוא יטפח אותי מספיק, אני אגדל להיות כמוהו או משהו כזה. מלפפון חמוץ?"

= = = = =

"נא להוציא את המבחנות שלכם, היום אנחנו נעשה ניסוי, והתלמיד המצטיין יקבל 2 כרטיסים למופע החדש שיגיע לעיר, "קרקס האימה". כל התלמידים אמרו "הו" ביראת כבוד. זה היה חלומו של כל תלמיד בית ספר להגיע למופע הזה.

באותם זמנים מופעי הקרקס היו שונים מהאופן שבו הם נתפסים היום. המשתתפים לא היו להטוטנים המרחפים להם במרומים על טרפזים, אלא היו ברובם שבויים או אסירים שהוכנסו בעל כורחם אל הזירות האלה ואולצו להילחם על חייהם, נגד חיות טרף כמו אריות או פילים. הקרקס המדובר היה האכזרי מכולם, כאשר המשתתפים היו סובלים פגיעות פיזיות, השפלות ציבוריות ובחלק גדול מהמקרים היו נשארים עם עיוותים ומומים גופניים. כולם רצו לצפות בזה.

המטרה של הניסוי הייתה להכין שיקוי מרפא למחלת השפעת.

התלמידים התפזרו בכיתה, כל אחד תפס לו שולחן, והם התחילו לעבוד. היה לבניה חשוב להצליח בניסוי והוא התרכז מאוד במה שהוא עושה. הוא קרא כל שורה 3 פעמים, אפילו שם סרגל מתחת להוראה כדי לא להתבלבל בין ההוראות וביצע אותה בקפידה. כשהרים מדי פעם את ראשו מבין האדים, ראה את התלמידים האחרים עושים את הניסוי שלהם, חלקם מגרדים את הראש בבלבול, חלקם על סף בכי ורק את יריב זורק מדי פעם איזה רכיב בחוסר אכפתיות לקדרה שלו.

"אני חייב לנצח אותו הפעם", אמר בניה לעצמו והמשיך הלאה.

שעתיים עברו להן וחלק גדול מהתלמידים עזבו, נטשו או פרשו. נשארו רק 5 במירוץ: בניה, יריב, ועוד 3 בנות. הדוקטור מדי פעם הסתובב בכיתה, העיר לבנות משהו על כך שהן לא אמורות לעזור אחת לשנייה ואם הוא יתפוס אותן שוב עושות את זה, הוא יפסול להן את העבודה.

בניה הוסיף בזהירות את הרכיב האחרון: טיפה של שמן רותח. היה חשוב מאוד שזו תהיה טיפה אחת, אחרת כל הקמפוס יעלה בלהבות. בניה התנשם והתנשף, ניסה להרגיע את עצמו ולבסוף הוריד טיפה אחת לתוך הקדרה, לצד טיפת זיעה שירדה מראשו. הוא חייך לעצמו – הוא הצליח. אומנם השיקוי שלו הוא כחול כהה ולא כחול רגיל כמו שמופיע בספר, אבל זה הרבה יותר טוב מהשיקויים של הבנות שהיו כחולים בהירים, ובמיוחד יותר מוצלח מהשיקוי של יריב שהיה חום בוץ.

הדוקטור הורה להוריד את הלהבות ולחכות להחלטה שלו. מבלי להסתכל בכלל בשיקויים של הבנות הוא אמר – "שלכן פסול, אתן נעזרתן אחת בשנייה, ולכן אני לא יכול לקבל את זה". הן התרעמו וניסו להתווכח, אבל הוא כבר עבר לשיקוי של בניה, הוא הסתכל עליו לשנייה, אמר – "ערבבת את זה עם זיעת אדם, אתה לא מתבייש לתת לאנשים לשתות את הזיעה שלך?" ועבר הלאה. הוא ניגש לשיקוי של יריב, בחן אותו, הוסיף כמה דברים, ערבב כמה פעמים, שפך את התכולה לתוך כלי והתחיל לעבוד עליה. אחרי שעה ארוכה הוא הכריז – "רואים? השיקוי של יריב קיבל את הצבע הדרוש. הבא נבדוק את זה על עכבר המעבדה שלנו". הוא ניגש לפינת החדר, פתח את כלוב העכברים, הוציא משם עכבר חולה בשפעת והשקה אותו את הנוזל. העכבר מת אחרי 2 דקות.

"לא נורא, הצבע הוא המטרה, לא היכולת לרפא".

בניה צחק בחוסר אמון. "כמה מטומטמים אתה חושב שאנחנו?" הוא שאל.

"מה הכוונה?" היתמם הדוקטור.

"הוא עשה עבודה גרועה, אתה אשכרה הרגת הרגע את פיצ'י, ואתה תיתן לו את הזכייה?"

דוקטור: "הוא עשה את העבודה הכי…"

"בולשיט", צעק בניה, "בול-שיט", הוא הרים את המבחנה שלו, ניגש לכלוב, בחר עכבר צהוב במיוחד, נתן לו לשתות מהשיקוי שלו ולאחר כמה רגעים, הוא קיבל צבע עכברי רגיל. "רואה?"

"אני לא רואה שום דבר מיוחד", אמר הדוקטור.

בניה הטיח את השיקוי שלו על הרצפה וניפץ אותו – "אני לא צריך את הכרטיס המזוין שלך! אבא שלי יכול לקנות את הקרקס הזה ולשים לי אותו בחדר האחורית בתור גן שעשועים. אני רק רציתי את ההערכה ואת הכבוד שלך, ואם אתה לא מסוגל לעשות את זה, אז לך להזדיין".

בניה לקח את העכבר שלו בידו, ניגש לתיק, הניף אותו על הגב ויצא בסערה מהכיתה.

= = = = =

בחודשים הבאים אף אחד לא הזכיר את "תקרית פיצ'י" בכיתה. לא הדוקטור, לא בניה, לא יריב, ולא אף אחד מהכיתה. לבניה זה היה קשה במיוחד לאור העובדה שביום המופע של הקרקס הוא הלך עם אביו והם ישבו ביציע הכבוד, זה שכל כרטיס אליו היה עולה הון תועפות וכשהוא סקר את הקהל, הוא ראה את יריב יושב בכיסאות הזולים במרכז הקהל ולצדו את דוקטור לבנטון, צופים במופע, משוחחים, חולקים פופקורן זול מאוד.

"אבא?" שאל בניה.

"כן בני", ענה לו האב.

"אני רוצה עזרה בלימודים", אמר בניה ועיניו כבר לא צפו במופע, אלא בלבנטון המחייך.

"כל מה שתרצה, בן", סיכם האב.

למחרת התייצבו בטירה של משפחת דיימון 16 אנשים, מלומדים כולם, וכולם התחילו להעביר לו שיעורים פרטיים במדע, אנגלית, עברית, ספרות, מתמטיקה, גיאוגרפיה, פילוסופיה, וכיוצא בזה.

לקראת סוף הסמסטר היה ניכר שההתקדמות האקדמית של בניה עושה את צעדיה גם בין מסדרונות בית הספר. הוא קיבל בכל הציונים שלו 100, מלבד אצל דוקטור לבנטון שנתן לו 90. את ה100 הוא שמר לתלמיד אחר שלו, יריב.

"כבוד המנהלת", אמר אב המשפחה, "כמה טוב לראות אותך".

"שלום לך מר דיימון, טוב לראות אותך בבית ספרינו".

הוא לא ידע שהיא עזבה את התינוקת שלה בת כמה החודשים בביתה עם שמרטפית, דחתה את ההשתלמות שלה לטוס לחו"ל ועצרה את כל הסגל האקדמי מלעזוב את שטח בית הספר במטרה לקבל אותו. הוא התקבל כמו איש מלוכה.

"אני רואה ששיפצתם את האגף המערבי עם התרומה האחרונה שלי", אמר ולגם מכוס התה שהיא עצמה הכינה לו.

"כן, אתה היית נדיב מאוד לבית ספרינו ואני ממש מודה על כך", היא התחנפה אליו בכל מאודה.

"יש לי שאלה אליך, גברת המנהלת, זה בנוגע לדוקטור לבנטון", אמר אב המשפחה.

"כן", היא ענתה.

"אני הבאתי לבני עזרה פרטית בבית, את יודעת, כמה פרופסורים מרחבי העולם שילמדו אותו דבר או שניים, כדי שהוא יוכל להתקדם בכיתה כמובן".

"כמובן".

"ונדמה שדוקטור לבנטון מסרב לתת לבן שלי את הציון 100". הנימה הפעם נשמעה כועסת.

"אני אפטר אותו", אמרה המנהלת באותה שנייה.

"לא, לא, לא", צחק האב והרים את ידו עטורת התכשיטים לביטול, "אני רק רוצה שתדברי איתו, שתיישרי איתו קו, לא ייתכן שהבן שלי לא יהיה הטוב ביותר בכיתה שלו".

"כמובן", אמרה המנהלת והתנצלה אין ספור פעמים.

"וכשאראה את ה100 המיוחל, אעביר לך את זה", הוא הושיט יד לעוזרת שלו, שהגישה לו מזוודה. הוא הניח את המזוודה על השולחן והמנהלת פתחה אותה. בתוכה היו 36 מטילי זהב שלמים.

"בשביל הספרייה שלכם", אמר בחיוך.

"הו, אדוני", היא ניגשה אליו ונישקה את ידו, "אתה ממש נדיב אלינו".

"זה יהיה שלך כשלבן שלי יהיה 100".

בתעודה הבאה בניה אכן קיבל את הציון המבוקש, אך כשבניה ביקש לדעת כמה חברו לכיתה קיבל, יריב ענה לו – "105".

"בן זונה, זה אפילו לא מספר אפשרי".

= = = = =

השנים עברו ובניה ניסה את כל הדרכים להתחבב על הדוקטור, שכעת יצא מדי פעם להשתלמויות וניסה להשיג את תואר הפרופסור שלו, אבל כל מה שהוא ניסה – נכשל.

באחד מן הימים פנה אל אביו – "אבא".

"כן, בני".

"אני צריך שתתקשר לדוד יצחק".

"דוד יצחק?" ענה האב במבט שואל. "אין לך דוד שקוראים לו יצחק… אה… אתה מתכוון ל… כן, נו, מה איתו?"

"אני צריך להשתמש בו".

יצחק היה פושע מהמדרגה הנמוכה ביותר. הוא היה גונב אוכל מהפחים של המסעדות, יורק בפניהן של נשים וכשהן היו מתנגבות, היה גונב להן את התיק, והיה האיש הכי מקושר למאפיה העירונית. הוא הכיר את אב המשפחה כשזה היה צריך משהו דיסקרטי שיבוצע, מבלי שזה יקושר לשמו.

"מה אתה רוצה לעשות?" שאל האב בעניין רב.

"לחבל בחיים של יריב", ענה הבן.

"סגור", ענה האב.

השבועות הבאים היו עתירים באירועים פליליים בלתי צפויים, כאשר הראשון ביניהם היה כאשר הכרכרה של הדוקטור הושחתה והרמזים היחידים שנמצאו קישרו את יריב לזירת הפשע. הדוקטור הגן עליו. בפעם הבאה שקרה משהו זה היה כאשר בתה של המנהלת נעלמה יום אחד מביתה והיא נמצאה מאוחר יותר בחדרו של יריב, קשורה, מחוסרת הכרה, ובקושי בחיים. גם פה הדוקטור ניסה להעיד לטובת יריב, ללא הצלחה רבה. יריב נכלא ל5 חודשי מאסר. הפעם השלישית והאחרונה הייתה כאשר 17 מתלמידות הכיתה נמצאו מתות, תלויות על הגשר המרכזי, עירומות. כלי הביצוע נמצאו בתיק הלימודים שלו. בשלב הזה הדוקטור, שכבר היה פרופסור, לא יכל לעשות דבר. יריב נשלח למוסד לפושעים צעירים שם הוא בילה את שארית שנותיו כמתבגר.

אבל כל זה לא עזר לבניה, בכל פעם שהצליח לענות על שאלה, להרשים את הכיתה או להביא לפריצת מחקר בתחום המדעי, כולם הריעו לו, ראש העיר בא באופן קבוע לבית הספר לתת לו מענק, תעודה ולחיצת יד חמה, אנשים מכל רחבי העולם טסו לראות את נער הפלא ששינה את תחום המחקר המדעי, אבל את פרופסור לבנטון הוא לא הצליח להשיג. הוא תמיד היה נחות בעיניו. תמיד השתמש בדוגמאות שלו בשם של יריב ותמיד אמר שייחוס משפחתי הוא זה שקובע את גורלו של האדם.

"למה אתה לא מסוגל לפרגן לי?" שאל בניה ביום האחרון של שנת הסיום שלו.

"על מה?" שאל לבנטון וכל הכיתה עמדה שם, מסרבת להתפזר.

"מה יש לך איתו? אתה מאוהב בו? אתה רוצה לשכב איתו?" שאל בניה.

"אין לי שום דבר עם אף אחד", הבהיר לבנטון.

"הוא יושב במוסד לפושעים, הוא הרג 17 תלמידות מהכיתה הזו, הוא השחית לך את הכרכרה, הוא חטף למנהלת את התינוקת, מה עוד אתה צריך לדעת עליו?"

הפרופסור לא ענה.

בניה: "מה אני צריך לעשות כדי שתעריך אותי? שתאהב אותי?"

"אתה בחיים לא תהיה כמוהו", אמר לבסוף הפרופסור. "כל הכסף שבעולם לא יהפוך אותך להיות כמוהו. אתה, ואבא שלך וגם הילדים שיהיו לך, אתם תהיו כלום ושום דבר ליד האדם שיריב יהפוך להיות".

"אתה טועה", אמר בניה.

"אנחנו עוד נחיה ונראה", אמר הפרופסור בכעס ויצא מהכיתה.

= = = = =

בשנים שלאחר מכן בדק בניה מדי פעם את התקדמות חייו של לבנטון וגם את זו של יריב. לבנטון היה פרופסור כושל, שלא הוציא אפילו מאמר אקדמי אחד, לא הצליח לגייס תרומות ובילה את זמנו בגידול תיאוריות על עולם שמתקיים במקביל לזה שלנו, שם חיים יצורים דמיוניים עם כוחות על טבעיים.

הזמן של יריב במסגרות קשות בצעירותו עשה את שלו. יריב הפך להיות ראש המאפיה. כל מי שעמד בדרכו – מצא את מותו. מהר מאוד צבר כוח, אהדה בקרב פשוטי העם והפך להיות מעיין אנטי-גיבור בקרב כל מי שלא הסכימו עם חלוקת המעמדות.

האירוע המכונן הראשון היה כאשר הבלש ששכר הביא לו ידיעה שהפרופסור מייעד את בתו היחידה להינשא ליריב בטקס נישואים.

"מה אמרת?" שאל בניה ודחה מעליו כמה ניירות ערך במשרדו המפואר.

"הוא מייעד את בתו להינשא ליריב", ענה הבלש.

"למה?" שאל בניה, ספק את עצמו, ספק את הבלש.

הוא קיבל לידיו את תצלומי הסטילס שהבלש צילם. היה מדובר בנערה רזה, יפה, בלונדינית, ללא מקצוע, השכלה או ייחוס משפחתי מוצלח, אבל ניכר שמשהו בעיניים שלה היה חי, היה פראי, היה רעב והוא לא ידע מה פשר המהלך.

"אולי הוא רוצה להפוך את יריב לבנו באופן רשמי וזו הדרך היחידה שלו לעשות את זה", דיבר לעצמו.

הנישואים נערכו כמתוכנן. כמה שנים לאחר מכן נודע לבניה שהם בהיריון.

"אני חייב להמשיך את השושלת שלי, אין מצב שהילדים שלו יהיו יותר מוצלחים משלי".

לקח לבניה 6 שנים למצוא זוגיות ולבסוף גם הוא היה אב, לילדה קטנה ומתוקה, לה קרא ג'ול.

"את תהי הדבר הכי טוב שקיים בעולם הזה", הבטיח לה כשנולדה.

= = = = =

מזכירה: "אדוני?"

בניה: "כן".

מזכירה: "פרופסור לבנטון נמצא על הקו".

בניה: "תעבירי לי אותו".

"שלום בניה יקירי, מה נשמע אדם אהוב שכמותך", נשמע קולו של לבנטון מהצד השני של הטלפון.

"בסדר", ענה בניה בחשד רב.

"אני משער שאתה אדם עסוק והכל, ולכן אקצר: אני יצרתי ניסוי שמטרתו ליצור שער בין מימדי שיעביר אותנו מהעולם שלנו לאחד אחר, מקביל, ואני צריך את העזרה הכלכלית שלך".

בניה חייך לעצמו: "כמה אתה צריך?"

לבנטון: "1,300,000,000,000".

"ומי בא איתנו במשלחת הזו?" שאל בניה, יודע כבר איזה שם הוא הולך לקבל.

"אתה יודע, התלמידים הישנים שלי, רות, דניאל, קרן, מתתיהו ו^&$$*)".

"לא הבנתי את השם האחרון".

"יריב".

"א-הא".

בניה ישב שם ונתן לפרופסור להתייבש 9 שעות על הקו, אמר לו שהוא צריך לבדוק מספרים עם הבנק, כשלמען האמת עשה תחקיר מקיף על מצבו של יריב. הוא ידע שיש לו 2 בנות בגיל 6, אחת מאושפזת בבית החולים העירוני כשאף אחד לא יודע מה לא בסדר איתה, השנייה נשלחה לפנימייה לילדים יתומים. ועוד היריון בדרך. אם המשפחה הזדקנה הרבה יותר מהר ממה שצריך, ככל הנראה החיים לצד מאפיונר והדאגה לבנות שלה הכריעו אותה. הייתה גם שמועה לא מבוססת שהאם רוצה לשחרר את הבת שלה מבית החולים ואילו האב לא מעוניין בכך. הם רבו על זה במשך מספר חודשים, בשלב מסוים היא אפילו הגיעה לעיתון עם זה, ואז היא נמצאה מתה בצד הדרך. המשטרה פרסמה ידיעה שזה מוות בתנאים טבעיים. אבל כשבניה שילם למפקד המשטרה מתחת לשולחן, זה אמר לו שהיא נרצחה בחניקה על ידי מישהו עם טביעות אצבעות שתואמות את אלה של בעלה.

"בסדר", אמר בניה לבסוף, "אבל אני מביא את הבת שלי איתי".

"זה מעולה", אמר לבנטון, "יריב מביא את בתו גם כן".

"ומה עם הבת האחרת שלו? והתינוק החדש?" שאל בניה בסקרנות.

"אם השער שלי יעבוד, הוא יוכל לבקר אותם מדי פעם פה בכדור הארץ".

"סלח לי על החוצפה, אבל איזו בת הוא מביא עימו? את החולה או את זו שנמצאת בבית יתומים?"

"את החולה", ענה הפרופסור בקול מרוחק.

"ואיך קוראים לה?" שאל בניה.

"סנדרה".

= = = = =

את ההתמקמות בעולם החדש הם עשו בזריזות תוך כמה שנים תודות לחוכמה של בניה, לתושייה של הפרופסור ולכוחו הפיזי של יריב. שאר חברי המשלחת תפקדו בתפקידים זוטרים יותר, פחות חשובים.

"אז איך נקרא למקום?" שאל הפרופסור.

"היסוי", אמר בניה.

"קופרוז'?" הציע יריב והסתכל בחיוך לעבר הפרופסור, הוא ידע שהשם שלו יבחר.

שניהם צפו בכאב שנפרס על פניו של הפרופסור, כשהוא מחליט להעדיף את השם של בניה על פני השם של יריב. בניה שיער שזה בגלל שהוא היה אחראי על הזרמת המזומנים למשלחת ולבסוף נאמר – "אז נלך על היסוי".

"נפלא", אמר בניה.

יריב: "מה חדש בהיסוי אם כך?"

הפרופסור: "בעיקרון הזמן פה עובר אחרת מהזמן שעובר בכדור הלכת ארץ, ויש פה אלמנטים אחרים ששולטים על המקום".

יריב: "אלמנטים?"

"אני קורא להם פוקימונים", הסביר הפרופסור.

"ומה הם עושים?" שאל בניה.

"הכל, חיים כמו בעלי חיים, שולטים על הזמן, המרחב והמקום, ויש אפילו אחד שמתפקד כמו אלוהים", לבנטון.

"שטויות", אמר יריב.

לבנטון: "זה לא שטויות".

יריב: "איך חיה יכולה להיות אלוהים?"

הפרופסור: "תתפלא, יש לו כוח שלא מוכר לנו בני האדם, והוא פשוט… מה המילה… אגדי!"

"הבת שלי כבר התיידדה עם כמה כאלה", אמר בניה.

"ראיתי אותה, המטומטמת, היא לא מבינה שבסוף היא תאכל על ידם". אמר יריב.

בניה: "הבת שלי בסדר גמור, אז יש לה חיבה לבעלי חיים… כאילו, לפוקימונים, אז מה?"

יריב: "רק תרחיק אותה מהבת שלי, אני לא רוצה שהיא תהיה השפעה רעה עליה".

בניה: "נראה לי שההשפעה הרעה קיימת בתוך הבת שלך בלי קשר לבת שלי".

הפרופסור: "בנים, בואו נירגע, בכל מקרה, הפוקימון הזה פנה אלי, הוא סיפר לי שיש לו מעיין מאבק שליטה עם אחד אחר והוא רוצה לסלק אותו מהדרך, להרוג אותו, והוא הציע לי המון דברים בתמורה לכך שאעזור לו, אבל אני סירבתי, אני לא מוכן לקחת חלק במלחמות של העולם הזה ואני מפציר בכם שאם הוא פונה אליכם, תסרבו לו גם אתם, לא משנה כמה כוח הוא מציע לכם".

בניה: "אין בעיה".

יריב לא ענה.

= = = = =

|אני אתן לך לשלוט במרחב| הציע ארכיאוס ליריב.

"ומה עוד?" שאל יריב.

|אני אטפל בכל היריבים שלך| הפוקימון האגדי שידר את המסרים שלו בטלפתיה.

יריב: "אני יכול לטפל בהם בעצמי, רובם גם ככה מתו, חלקם הניכר בידיים שלי, אני לא סובל אותם".

|אני חייב להרוג את מיו| הבהיר ארכיאוס.

יריב: "בסדר, אקח את המרחב ואתן לך את הבת שלי בתמורה, אני לא יודע מה לא בסדר איתה, אומרים שהנשמה שלה מקולקלת, אפלה, ולא יודעים מה לא בסדר איתה, תוכל לאמן אותה להיות האחת שתעשה את זה".

|ואם היא תכשל?| שאל ארכיאוס.

יריב: "תביא את הבן שלי מכדור הארץ, הוא גם דפוק, בדיוק כמו אמא שלו המאמצת. אולי הוא הפתרון".

|ומה עם הפרופסור? הוא לא יעמוד בדרכינו?|

יריב: "חח הפרופסור. תן לי לספר לך משהו עליו – נכון הכדורים האלה שהוא המציא? אלה שמכניסים את הפוקימונים שאתה יצרת לתוכם? זה בדיוק מה שהוא עבורי, הוא יצור נחות ועילג, טיפש ועיוור מאהבה, והוא נמצא בכיס הקטן שלי, הוא לא יהווה שום בעיה".

|בן אנוש, אם אתה תעשה את זה עבורי, אתגמל אותך היטב| הבטיח ארכיאוס.

"אל תדאג", הבטיח יריב.

= = = = =

"מה עשית?!" הזדעק פרופסור לבנטון.

"מה שאתה לא יכולת לעשות", צרח עליו יריב, "לקחתי את מה ששלי".

"אתה משוגע", הפרופסור אמר וחטף את ההדף של המתקפה האחרונה של פאלקיה.

הכפר שבנה הפרופסור עלה כולו בלהבות, אנשים ברחו על נפשם, בעוד יריב הגיח רכוב על פאלקיה ומורה לו לתקוף פעם אחר פעם. הוא רצה להשמיד את כולם ולשלוט בכל.

מרחוק, בקו האטמוספרה, ישב לו ארכיאוס וצפה כיצד בן האנוש שבחר תוקף את חבריו האנושיים עם הפוקימון שהוא עצמו יצר. אבל אפילו הוא לא היה מוכן להתערב בקרבות בין האנושיים. הוא סיבב את ראשו וריחף לו הרחק משם, מוכן ללמד את סנדרה עוד שיעור בקטל והרג.

לפתע נשמע קול קטן וצייצני שאמר – "עצור" בכל המהומה והרעש.

"מי זה?" שאל יריב והיה מבולבל. אף אחד לא העז לעמוד מולו עד כה.

לאט לאט נחשפה ילדה קטנה, אולי בת 9, עם לבוש מוזר לגופה וליקיטונג לצדה. היא עמדה במרכז הכפר, חשופה לפגיעה והיא היחידה שלא ברחה, נמלטה או הייתה שכובה חסרת חיים על האדמה.

"מי את? הזדהי", פקד עליה יריב.

"אני ג'ול", ענתה.

"אה, הבת של בניה, איפה אבא שלך? מתחבא?"

ג'ול: "הוא עוזר לפרופסור להסתתר ממך".

יריב: "חבל, כי אם יש משהו שהפרופסור יכול ללמד אותו, זה לא לזנוח את הבת שלו מאחור".

"אני לא צריכה את העזרה של אבא שלי", אמרה ג'ול וטון הדיבור שלה הפך רציני יותר.

"נראה לי שאת טועה", אמר יריב, "תגידי שלום לעולם הזה, כי את עוד שנייה עוברת לעולם הבא".

יריב פקד על פאלקיה לתקוף עם המתקפה הכי חזקה שלו, להפתעתו, הפוקימון לא היה מוכן לתקוף.

"מה קרה?" שאל יריב בבלבול.

"הוא לא יתקוף אותי, אני חברה של חמודי".

"חמודי?"

"שליט הזמן", אמרה ג'ול.

"דיאלגה? את חברה של דיאלגה? את לא יכולה להיות חברה של פוקימון, את סתם ילדה קטנה ומטומטמת".

"מה זה מטומטמת?" שאלה ברצינות.

"תקוף אותה", התעצבן יריב, אבל הפוקימון לא זז.

אחרי כמה רגעים שבהם יריב חטף התקף זעם, קילל, ירק, בעט וניסה את כל מה שהוא יכול לגרום לפאלקיה לנוע, לבסוף ג'ול הוציאה משרוקית מהכיס שלה ושרקה בה.

ליקיטונג שלח את הלשון הענקית שלו, ליפף אותה סביב הרגליים של פאלקיה והפיל אותו לאדמה בעוצמה. יריב נפל גם הוא, נחבל ונפגע על הדרך. המתקפה הפתאומית הפתיעה את שליט המרחב שסימן למאמן שלו שהוא מוכן לתקוף ברגע שתינתן לו ההוראה.

"קרע מרחבי", אמר יריב.

"ליקוק", ענתה ג'ול ברוגע.

הלשון של ליקיטונג הגיעה מהר יותר מהתאספות האנרגיה של פאלקיה והיא שיתקה את הפוקימון האגדי.

"שחרר אותנו מהנוכחות שלך", אמרה ג'ול.

"לא, ארכיאוס, עזור לי", צעק יריב.

"נראה לי שהוא הלך", אמרה ג'ול.

"אני אהרוג אותך", התעצבן יריב.

"אתה לא בן אדם נחמד במיוחד", אמרה ג'ול, "ליקיטונג, קח אותו ושים אותו במקום שבו הוא לא יוכל לפגוע באף אחד אחר".

"אני לא מרשה לך", צעק יריב, "הנקמה תהיה שלי, ואם אני לא אעשה את זה, החיילים שלי יעשו את זה, שבט פנינה יהרוס אותך, ואת אבא שלך, ואת שליט הזמן ואת מיו! את עוד תראי!"

"אני אעצור את כולם", אמרה ג'ול.

"אין לך את הכוח לעשות את זה, את רק הבת של בניה. לפי הפרופסור שאתם כל כך מגנים עליו, אין לך את הייחוס המשפחתי לעשות כלום, להיות כלום, ולהגיע לכלום".

ג'ול חייכה את החיוך שלה. "אני לא מסכימה".

לקח לג'ול ימים ספורים להוריד חצי מהצבא של יריב, ושבט פנינה היה על גבול של כניעה והיכחדות. במהלך הימים האלה ליקיטונג כבר הספיק להתפתח לליקיליקי, ואפילו חמודי עזר לה מדי קרב בקרב או שניים.

עד שיום אחד היא ישנה את שנת הישרים שלה והיא חשה בנוכחות נוספת בחדר. כשהתעוררה, ראתה את מיו.

"מיו?" שאלה בתום לב.

"מיו מיו מיו" (שלום לך ג'ול)

"מה אתה עושה פה?" שאלה.

"מיו מיו מיו מיו מיו" (אני צריך לדבר איתך על משהו)

היא התיישבה במיטה, חיבקה את השמיכה שלה והסתכלה על מיו מרחף באוויר.

"מיו מיו, מיו מיו מיו, מיו מיו מיו מיו" (אני יודע שהכוונה שלך טובה, ואת אולי מאמנת הפוקימונים הטובה ביותר שראיתי בחיי, אבל עם ליקיליקי ודיאלגה בהישג ידך, האיזון של המקום הזה מופר)

"ומה זה אומר?" שאלה ג'ול ודאגה קטנה הופיעה על מצחה.

"מיו מיו מיו מיו מיו מיו מיו מיו: מיו מיו מיו: מיו מיו מיו מיו מיו מיו מיו – מיו מיו" (המקום הזה הוא עדיין מאוד, כוכב לכת שביר והוא מבוסס כולו על כוחות איזון, לדוגמה, אני מאזן את ארכיאוס, פאלקיה מאזן את דיאלגה ולהפך, ואבא שלך מאזן את יריב, אבל את מפירה את האיזון הזה, ואם תמשיכי ככה, את תשימי בסכנה את כל מה שקיים על הכוכב הזה, את אבא שלך, אותך, אותי, את ליקיליקי, את אוניקס, את דיאלגה, את כולם).

"הו", אמרה ג'ול.

"מיו מיו מיו" (אני צריך שתעזבי).

היא חשבה על זה לרגע. "אני יכולה לפחות לומר להתראות לחברה שלי?"

"מיו" (כן).

הם התחבקו ואז הוא השתגר משם.

= = = = =

יומני היקר,

יום חדש הגיע על היסוי ושבט פנינה כבר השתלט על כל המחוז מלבד על הכפר הזה. אני לא יודע איפה יריב נמצא ומה הוא מתכנן, אבל אני יודע שעשיתי לא מעט טעויות במהלך חיי, כאשר המרכזית היא שיצרתי מפלצת. טיפחתי את האדם הזה לחשוב שכל מה שהוא עושה הוא בסדר, שהוא יכול לחמוק מכל עונש, לימדתי אותו שכוח זה הדרך לשלוט בדברים ואני מצטער על כך.

בכוונתי לפתוח פורטל חדש לכדור הלכת ארץ, לנסות להביא לפה אנשים חדשים, אולי הם יצליחו לעצור אותו. אולי הם גם יצליחו לעצור את ארכיאוס. שמעתי שהקשר ביניהם נשמר היטב לאורך השנים. אמה אומרת לי שאני עושה טעות ושאני לא צריך להתערב. אני חולק עליה בעניין הזה.

אני צריך לחשוב על סיפור כלשהו שהם יאמינו לו. משהו שיגרום להם להצטרף למאבק שלי. אם הם ידעו שכל זה באשמתי, הסיפור עם יריב, עם בניה, עם סנדרה, עם ג'ול, הם בחיים לא יעזרו לי. אני מפחד. אני מקווה שבסוף אוכל לשים סוף לדבר הזה, בעיקר בשביל השקט הנפשי שלי ואולי גם כדי להשיג את סליחתה של בתי, שהבאתי על לא עוול בכפה, למותה המיותר.

בברכה, פרופסור לבנטון.

= = = = =

הופה לפתע הופיע בעולמות שאתם, מוניקה, הראל, ריי, יויו, רוברט, צ'ארלי, ענת, רייס, ליו, עומר, טל, סטון, תריף ושון נמצאתם בהם, עשה לכם שלום וסימן לכם לבוא ביחד איתו. אתם עברתם בחישוקים המוזהבים פעם אחת נוספת ואתם ראיתם את הכפר ג'ובילייף, שלם וחסר פגע.

"מה קרה למתקפה של ארכיאוס?" שאלה ענת.

"מיו טיפל בזה", ענתה הזקנה של הכפר שהגיעה משום מקום.

כולכם התלחששתם ביניכם מה זה אומר, ומה עכשיו. ואז היא אמרה – "בואו איתי".

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
33 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Tal Harush
20 days ago

הולי מולגי, אין לי מושג מה לומר.
לבנטון, פרוטקציונר מסריח, אנע שונא אותו יותר מאי פעם, ורוצה להרוג אותו, מה שהוא עשה הוא בלי ספק הדבר הכי מסריח עד היום בסיפור חוץ מרצח פרסיבל.

לבניה הגיע מה שקרה לו, כי הוא היה מאנייק ונשאר כזה, ורק השתכלל

יריב? לבנטון יצר מפלצת. פשוטו כמשמעו.

לא הייתה הרבה אינפורמציה גדולה, חוץ ממה שברור לכולם עכשיו, שסוף הסיפור יתמקד בג'ול בסנדרה, בעומר, ובמוניקה.

אני אכתוב מפורט יותר בבוקר כי עייף מת. אבל פשוט וואו

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
20 days ago

בשם כל הדדפייט זה היה פרק ממש משונה לא הייתה הרבה אינפומציה כמו שטל אמר וכמו שטל אמר ברור שהסוף יהיה על גול מוניקה סנדרה ועומר אולי יהיה עוד קרב ענק? אולי

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
20 days ago

סליחה היה באג ששלח את הכל בלי שסיימתי אולי ליו יכנס למצב אולטרה כזה וינקום בקסדנרה על קיו ולא ישחרר אין לי שום מושג אני חושב שזה הפרק הכי פחות אהוב עלי עד עכשיו כי לא קורה בוא כמעט כלום ולבנתון הוא הדמות הכי פחות אהובה עלי בסיפור אז… כן אבל עדיין זה בונה בילדאפ מתורף ואני ממש מחכה לראות מה יקרה בסוף החגיגי אני מקווה שליו לא ימות עד אז למרות שזה לא נראה לי הגיוני כי אני מגיב תגובות ארוכות ככל שאני יכול אז בכל מקרה מצפה לפרק הבא בקוצר רוח

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
20 days ago

נו אז התגובה שלי מספיק ארוכה ועניינית בשביל שליו לא ימות? 🙃

אלון 2
אלון 2
20 days ago

אני שונא את סנדרה ואת יריב אני שנתי בהתחלה אבל אחרי הכתיבה ביומן שלו אני פחות שונה

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
20 days ago

אבל ברצינות אל תהרגו את ליו ותעשו לי טובה אבל תתנו חלק משמעותי ברוב הפעמים ליו פשוט "שם" ברקע ולא עושה כלום וזה דיי עצוב וזה היה רק בסיפור המקורי זה היה גם בפארק היורה וזה ממש כי הוא בין הדמויות הכי אהובות בסיפור ולא רק עלי אז כן הגולשים מבקשים אני מבקש שתיכחו את ליו ברצינות ותנו לו לפחות בפינלה את אור הזרקורים ולא שהוא רק ילחם ברקע או יעודד את כולם (דוגמה: אולי ארכיוס יהרוג את כולם חוץ ממנו כי אנון שלו ישגר אותם לממד האנון ואז מיו יגיע ויהיה מוכן להגשים לו מישאלה בקשר לעתיד שלו וליו יבקש שהכל יחזור לקדמותו ושכולם יהיו בכפר שוב ומיו יסכים? זו רק דוגמה אם אתם לא רוצים אל תעשו)

Orharel1
Orharel1
20 days ago

וואו, נראה שאנחנו באמת מתקרבים לסוף הסיפור!
הפרק הזה היה מעט שונה כי הוא יותר דיבר על הסיפור של פרופסור לבנטון ובניה, אבא של ג'ול.
זה נראה שפרופסור לבנטון מאוד גונן על יריב בגלל שהוא חשב שהוא יהיה כמו המשפחה שלו, עד כדי כך שהוא קיפח את בניה שבאמת הצליח!

יריב הוא זה שעשה הסכם עם ארקיוס ועל כן, קיבל את השליטה על פלקייה (למרות שג'ול, ליקיטאנג וחמודי קצת עצרו אותו)
פרופסור לבנטון מתחרט שיצר כזאת מפלצת, מקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי…

ובסוף הפרק הופה מחזיר את כולם לכפר כשהוא ללא פגע…

ו… כן, אני יודע שלא כתבתי מלא על הדמויות השונות בסיפור כמו שאני בדרך כלל עשיתי אבל זה היה משום שהפרק הזה התמקד בסיפור של לבנטון, בניה ויריב, האבות של ג'ול וסנדרה.
אבל אני מקווה שלא משנה מי יאיים על הכפר: יריב, סנדרה, נרקיס/זורוארק או אפילו ארקיוס כולנו נוכל לגבור עליהם!

דארת' מולגי עושה ריקאפ של הרגע האחרון
דארת' מולגי עושה ריקאפ של הרגע האחרון
19 days ago

פרק אקספוזיציה של הרגע האחרון, למה לא. אין יותר מדי על מה לדבר בגלל המחסור בדמויות, כפי שכולם ציינו, אז התגובה הזאת היא בעיקר סיכום:

אנחנו לומדים על ההיסטוריה של לבנטון, בניה ואדון הצללים (שמתברר ששמו האמיתי הוא יריב): שלושתם מכדור הארץ במקור (מה שמעלה שאלות לגבי הרקעים של כמה מהדמויות, כפי שאפרט בהמשך), כאשר לבנטון היה דוקטור שלימד את בניה ויריב ונתן העדפה לא הוגנת ליריב בגלל הייחוס המשפחתי שלו וכי הוא הזכיר לו את עצמו. כתוצאה מכך הוא טיפח את יריב ונתן לו ציונים מושלמים גם כשהם ממש לא הגיעו לו, ואת בניה תמיד הגדיר בתור מספר 2 מקסימום למרות שבאמת הצליח הרבה יותר מיריב.

אחרי זמן מה בניה מחליט לנקום ביריב ומפליל אותו בלא מעט פשעים (וקשה לומר שזה לא הגיע לו), וכל הזמן הזה לבנטון המשיך לנסות להגן עליו ולהעדיף אותו. כשבניה שאל את לבנטון למה, הוא אמר שבניה לעולם לא יגיע לאן שיריב יגיע בחיים.

עם חלוף השנים לבנטון נעשה מדען כושל ומקדיש את המחקר שלו בתיאוריות על העולם המקביל של הפוקימונים, בעוד שיריב הופך לראש המאפיה. לבנטון מחתן את הבת שלו עם יריב, ובניה מתחתן גם הוא כדי להמשיך את שושלתו. ככה נולדות מוניקה וסנדרה ליריב ובהמשך גם ג'ול לבניה שמכריז עליה בתור ”הדבר הכי טוב שקיים בעולם הזה“ (אז הדהטשב"ה? סורי הייתי חייב).

אנחנו לומדים שסנדרה אושפזה בבית חולים ושאמא שלה רצתה לשחרר אותה, מה שהוביל לכך שיריב הרג אותה (ככל הנראה זמן קצר לאחר שעומר נולד). לבנטון מציע לבניה להצטרף למשלחת לעולם הפוקימונים ביחד איתו, עם יריב ועם ארבע דמויות נוספות שכנראה לעולם לא נפגוש בסיפור אבל הם כנראה אחראים לקיומם של בני אדם אחרים בהיסוי. יריב ובניה מביאים איתם את סנדרה ואת ג'ול (שאגב כפי שמולגי יציין אמור להיות לה שם אחר, ג'ולייט/ג'וליה).

מתברר שארכאוס דיבר עם לבנטון אבל הוא דחה את הצעתו בתוקף (אז למה בפרק הקודם הוא אמר ”שארכאוס יסלח לי“ אם הוא נגדו? יותר ריאליסטי מצידו לומר ”תאכל חרא, ארכאוס“ או משהו כשהוא מונע ממנו סיוע), ומבקש מבניה ויריב גם לדחות אותו. בניה מקשיב לו אבל יריב משתף פעולה עם ארכאוס בהזדמנות הראשונה.

יריב מתחיל להוציא לפועל את התוכנית של ארכאוס, אבל ג'ול עוצרת בעדו ואף מחסלת חצי מהצבא שלו. מיו מופיע בפניה ומסביר לה שהיא מפרה איזון מסוים ולכן צריכה להיעלם (מה שמסביר את הסיפור שלה בפרק 11). היא הולכת להיפרד מהחברה שלה, שזה חלק שמפריע לי – לא ראינו שום דבר לגבי איך ג'ול וסנדרה, שהאבות שלהן שונאים אחד את השני, הפכו לחברות הכי טובות. אני מקווה מאוד שזה יוסבר בפרק האחרון.

לבנטון מבין שהוא אשם בכל העניין בגלל שטיפח את יריב והפך אותו למפלצת שהוא. אנחנו מגלים שהוא מכיר את אמה (שהיא ככל הנראה הזקנה של הכפר), ושהוא המציא את הנבואה כדי לשכנע את הנופלים (שהוא בעצמו הביא) לעזור לו להביס את יריב.

הדמויות חוזרות כולן להיסוי והולכות עם אמה, ככל הנראה אל עבר הקרב הסופי הגורלי.

אחד הדברים שהפריע לי הוא העובדה שבניה ויריב (ומתוך כך גם הילדים שלהם) מכדור הארץ ולא מעולם הפוקימונים. ג'ול טוענת שתמיד הייתה בהיסוי (אם כי טכנית היא הייתה תינוקת כשעברה אז זה הגיוני), עומר מעולם לא ציין שהוא לא מהעולם הזה למיטב זכרוני (ואנחנו יודעים שהוא למד בגימנסיה), ומוניקה הכי מסבכת את העניינים – סיפור הרקע שלה הכיל דמויות מפוקימון (ג'ובי, גונזאפ, אזכור של גוזמה) ואפילו פוקימון (ליטוויק). זה גם לא יכול להיות מקרה של וויטני ומיל-מיל, כי 1) מה כבר ליטוויק יהיה בעולם בלי פוקימונים שאפשר להילחם איתו, 2) ליטוויק הוא הסיבה לכך שהיא אוהבת פוקימוני רוח, ו – 3) היא אוהבת פוקימוני רוח ואופל! ויש לה מחזיק מפתחות של לוקאריו! אין מצב שכל זה רק מאחרי שהיא הגיעה להיסוי! אז מה הסיפור פה? הם מכדור הארץ או מעולם הפוקימונים?

גם הפריע לי שהפוקוס היה רק על בניה, יריב, לבנטון ובהמשך ג'ול, תוך התעלמות מוחלטת מהילדים של יריב. רציתי לראות אינטראקציות בין סנדרה ומוניקה לפני המעבר, כי אנחנו יודעים שסנדרה הכירה את אחותה במקור. אולי קטע שבו מוניקה מבקרת את סנדרה בבית החולים ומספרת לה על מה שקורה איתה (נגיד על זה שהיא סוף סוף סיפרה לג'ובי שהיא אוהבת אותה). גם אינטראקציות בין סנדרה וג'ול כמו שציינתי קודם, ובכללי לראות מה הסיפור עם עומר. אני מקווה שנוכל לראות את כל זה בפרק האחרון.

Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
19 days ago

פרק טוב

Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
19 days ago

נחמד מגלים מי פרופסור לבנטון באמת אבל אני לא מתייחס אליו כאל רע כל עוד הוא מתקן את הטעויות שלו ואמה כנראה מההתחלה לא האמינה שמיו ינצח ולכן היא אמרה לפרופסור את זה
אבל עכשיו היא פשוט אומרת "מיו טיפל בזה"?
או שזה פשוט עוד לא נגמר
בקיצור תן לריי מיסדריבוס היטמן ואל תהרוג אותי כי כתבתי פרק טוב למרות שעכשיו אני כותב תגובה רצינית ולדעתי זה מזכיר את הסיפור של יוסף אני לא צודק?
ויש משהו מאחורי השם של הפרק?
לדעתי בניה לא היה צריך לכעוס על יריב כי לבנטון הוא זה שהשפיע עליו הוא היה צריך אולי להרוס לפרופסור את החיים אבל כנראה שאם הוא היה עושה את זה לא היה מי שיעצור את ארכיאוס (או שמיו היה מסתדר לבדו או עם מישהו מהיסוי אווווו שישתמש בהופה שלו כדי להביא מישהו אחר קלי קלות
לגבי מה שדארת אמר על מוניקה ושזה לא הגיוני שהיא הייתה בהיסוי באותו סיפור וזה אז זה נשמע לי די נכון ואולי תמציא איזה הסבר לזה או שיש לך
אז המתח האמיתי בוודאות יתחיל בפרק הבא
(אגב פרק 15 לא משנה מה הוא תמיד יהיה פרק חשוב רצח לעלילה)
וקיצר זאת הייתה התגובה שלי

Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
19 days ago

אה וכן אולי נגלה מי זאת אמה ואיך היא קשורה ללבנטון

Tal Harush
19 days ago

אני אנסה לנתח מה יקרה בפרק הבא:

קודם כך, אנחנו יודעים בבירור שג'ול והשלישיה של יריב, הם אלו שיהיו המיין אנטגוניסט של הסיפור.

תפקיד נוסף יקבלו טל, נרקיס, הראל, ואמה, שיעזרו בקרב בעזרת הפוקימונים העוצמתיים שלהם, בתקווה שזה לא הקרב האחרון של קרוקוגאטור, אבל אם כן, זו ההקרבה שלו בחייו הקצרים, שתקנה לו שם של גיבור

אני מאמין שטל יחשוף עוד ףוקימונים, כי בפרק הקודם קיבלנו רמיזה עבה על כך שיש לו שישיה מלאה, כשזקן השבט בבחרדיה סיפר לנו על כך שטל אסף במסעותיו פוקימונים דחויים שונים, וטיפח אותם. כך שאני מאמין שנקבל קצת יותר מפאלקויר וקרוקוגאטור.

ג'ול תאיר כשתבגוד באביה בתמיכה מרוחו של פרסיבל שהפך רשמית לאובי וואן קנובי. כמו כן יש אפשרות שהיא תלחם לידו כשפוטה שבורה, ואחת הדמויות תציל אותה.

אני לא רואה את ליו צ'ארלי רייס ויויו מקבלים אינטרקציה מיוחדת, בהתחשב בכך שאין להם סיפור ממשי

אני מאמין שאמה תפתיע, ואיתה אולי גם תריף, אבל בספק גדול.

לבנטון המרושע, אני אשמח אם טל יחנוק אותו למוות, זה יכפר על הרצח של הבלוק אדם שהיה לנו לפני. איך קראו לו? כבר שחכתי, מאז שקרוקו אכל אותו ואת הסאלאזל שלו, נגזר על המת שישתכח מן הלב, ואני אפילו לא זוכר איך קוראים לו, רק שהוא הבן של ג'יאובני.

אני חושב שסנדרה תפתיע לטובה, ותחבור לאחיה ואחותה, ויש לי הרגשה חזקה שדווקא ג'ול תהיה היריבה האחרונה לצד אביה.

האם קרוקוגאטור יקבל תרופה מקטינה שתציל אותו ממוות??? אני ממש מקווה שכן.

רבותי, יש לנו יריב חדש, ושמו יריב. לול.

אני מציע בחום לתת לפרסיבל קאמבאק כג'דאיי, כי זה בול אובי וואן, ופתאום נגלה גם שרוברט הוא יודה " אנמ להיות ירוק גמד זמן כל, אתה להיות ג'דאיי היום אני אתה"

אני מקווה מאוד להיות מןפתע בפרק הבא, ולא למות בטעות, ולהשאיר את קרוקו בחיים!

מולגי ומולגילת ג'ול. רשמית הפכה להיות הדמות הכי חשובה בסיפור!
מולגי ומולגילת ג'ול. רשמית הפכה להיות הדמות הכי חשובה בסיפור!
19 days ago

אוקי… יותר מידי מה לכתוב… יותר מידי מה לכתוב שאין לי מושג מאיפה להתחיל.

אממממ, מניח שאתחיל בלבנטון.

אז לבנטון אדם נורא עם כל מה שעשה. אם זאת זה נראה שהוא הבין כבר את טעותיו. בלי לשים לב הוא יצר מפלצת נוראית, ועכשיו הוא לפחות עושה משהו בעניין ורוצה לעצור אותם. האם זה אומר שהוא בעצם בצד הטוב אחרי הכל? יכול להיות. הוא כן רוצה להביס את ארכאוס ולא בצידו. עדיין יכול להיות לו מוטיבים נוספים, יכול להיות שהוא רוצה את כוחו של ארכאוס נגיד. אבל בקיצור, הפרופסור היה רע, אבל אני מוכן לסלוח לו לכרגע. הוא לפחות רוצה לכפר על מעשיו ולתקן אותם. בנוסף לזה שהוא גם סרב לעסקה של ארכאוס, כך שלפחות הוא בדרך הנכונה של הרידמפשן.
בעיקרון בגללו יש את היסוי שחושבים על זה, כאילו, הוא האחד שיצר את המעבר לשם. ובנוסף לזה, אנחנו מגלים שהוא האחד שהעביר את רוב הדמויות למחוז בתחילת הפרק ולא ארכאוס. איך? אולי אחד הפוקימונים שלו יכול לעשות את זה, לא ידוע עוד מה הפוקימונים של לבנטון בסופו של יום, וללא ספק יכול להיות לו עכשיו נגיד סלבי נגיד, או לונאלה, סולגלאו… בקיצור כל פוקימון שיכול לעבור בין זמן או חלל (האמת שיהיה טיפה מגניב אם ללבנטון או לבניה יהיה אספיון או סילביאון, בתור היפוך לאמבריאון של יריב שנתן לעומר). הייתי אומר שהוא יכל להשתמש במכונה כדי להגיע, אבל… גם המכונה בצד השני של המעבר ולא בהיסוי, וגם הוא לא יכול פשוט להשתמש במעבר שיצר בשביל לפתוח פורטלים למלא מקומות אחרים ולשאוב משם אחרים (למרות שאף אחד לא אמר שהם נלקחו בכוח, יכול להיות שפתאום בלי לשים לב נפלו במעבר או מתוך סקרנות נכנסו לתוכו).
עכשיו זה גם רשמי שהנבואה של לבנטון כן שקרית! ושהוא יצר אותה בשביל שיאמינו לו ולא ידעו שהכל באשמתו בעצם. זה כן מעלה שאלה אבל, למה בסיפור שלו יש את בנו של יריב, עומר?
האם הוא רצה איזושהי תחושת סיפוק או משהו בכך שהבן של יריב יהיה האחד שהורג אותו? או שרצה להציל את עומר שלפני שזה יהיה מאוחר מידי בשבילו כמו שקרה עם סנדרה אולי?
הרי עומר אז לא היה חלק מהצד הטוב כשלבנטון אמר את ה"נבואה" שלו, אז מניח שהוא רצה מהאחרים למצוא אותו ולהביא אותו לצד שלהם?
מניח שהאמת של לבנטון תחשף בפרק הבא שליו יביא שוב פעם את עניין הנבואה השקרית. גם אם הסיפור של לבנטון בכל זאת טיפה דומה למה שבאמת קרה.
וגם יש את השאלה של למה הוא ביקש סליחה מארכאוס אם הוא נגדו, ועצם זה שהוא קבר את הפוקימון של נרקיס. אני יכול לחשוב שהקטע עם הפוקימונים זה שלא יהיה עזרה לנרקיס, שללא ספק מתחת להשפעה של הקללה. יכול להיות שהוא עכשיו בצד של ארכאוס או של גורם אחר. בקטע של הסליחה לארכאוס עדיין לא מבין, לבנטון אף פעם לא היה בצידו שיכל לתת לו הרגל כלשהו גם.
אמממ, יש עוד שטיפה מרגיש לי מוזר וזה מה שקרה בתחילת פרק 8 שליו חזר מהמשימה שלו. היקום הודה על עזרתו של ליו ונתן לכולם סמארטפונים. מה זה "היקום?" זה ארכאוס? מיו? איזו עוד ישות גדולה יש שיכולה להיות קשורה לזה, ואיך היא קשורה ללבנטון או לכפר?

יריב-
מפלצת נוראית. לא רק שבהזדמנות הראשונה כרת ברית עם ארכאוס, אלא גם רצח את אשתו, "נפטר" מאחת הבנות שלו, שלח את הבת האחרת שלו לההפף לרוצחת שכירה והעביר אותה דרך שטיפות מוח וכאלו בשביל שתהיה נאמנה ולא תושפע מדברים אחרים (שיעול, שיעול, ג'ולייט, שיעול, שיעול).
ובנוסף גם העביר את הבן שלו שלא היה לו שום קשר לזה והרס לו את החיים. יכל להגיע למצב של סנדרה אם לא היו מצילים אותו טל ורייס.
הוא לפי דעתי צריך להיות הרע המרכזי בנוסף לארכאוס ולא משהו אחר אם יחשף פתאום כמו נרקיס, בניה, לבנטון או אפילו אמה. כל המצב בהיסוי בעצם התחיל בגללו, כל הטרור, כל המלחמות, הכל! הוא בעצם האחד שבגללו לבנטון היה צריך להעביר את כולם מלכתחילה. מניח שהוא כמו לבנטון גם העביר אחרים אליו, כמו עומר ואבא של נרקיס. מניח שאיתו ארכאוס האחד שהעביר אותם.
אמממ, בנוגע לסנדרה. אני חייב למצוא את זה מצחיק שבפרק שמונה היא אמרה שלבנטון הוא פשוט כלום בשבילה, בדיוק כמו שיריב אמר כלפי לבנטון. סנדרה היא באמת שפוטה של אבא שלה בין היא רוצה ובין היא לא… בבקשה תצילו אותה לא מגיע לה כל זה… אם כי כנראה ג'ול היחידה שיכולה להשפיע עליה חזרה. כפי שהראתה בפרק 10 ובסיפור רקע שלה. לא סתם ניסו לשטוף לה המוח מספר פעמים בסופו של דבר.

בניה… זה יהיה אחד ארוך כי יכלל בו גם ג'ול…
אז אתחיל בכך שבניה מרגיש יותר בצד הנייטרלי, הוא לא בצד של ארכאוס אבל הוא ממש נגדו.
אני עדיין לא מבין למה הוא רצח את פרסיבל על זה שאמר על לבנטון. כאילו, אפשר לומר שזה טריגר אבל בניה האחד ששאל את השאלה מלכתחיה על מצב הפרופסור, כך שהוא תכנן להרוג את פרסיבל אחרי התשובה.
בנוסף לכך, היחסים בין בניה ללבנטון נהיו יוצר טובים, לבנטון העריך אותו סוף סוף, ביקש ממנו לעזרה, אפילו קיבל את הרעיון שלו מאשר הרעיון של תלמידו האהוב. ולא רק זה אלא בזמן שג'ולייט נלחמה ביריב בניה עזר לפרופסור להמלט ולהסתתר.
אני עדיין מאמין שבניה לא היה כזה נחמד לבתו בעבר, אולם לא כמו יריב אבל עדיין התנהג כמו שליט שלה מאשר אבא. בהתחשב שהיא הייתה צריכה לזייף את מותה, ובהתחשב שהיא הוכרחה לפגוע בפוקימונים שהיא אוהבת, במיוחד לפרס, ואחרי שהוא רצח את החבר הממש טוב שלה, ולא יכלה פתאום לבחור לעצמה… זה כן מראה שבכל זאת בניה לא באמת נתן לה אפשרות לבחור לעצמה או חופש כלשהו. גם בסיפור רקע היא אומרת שהיא לא יכולה לסרב לאבא שלה, כך שמאה אחוז בניה מפעיל עליה כל הזמן לחץ כלשהו. ומניח שגם עכשיו היא תחת פקודתו של אביה בלי אפשרות להביא רצונות. גם אם סיבת הבריחה בסוף לא הייתה בשביל לברוח מאביה אלא כדי לא לשים את כולם בסכנה (טיפה כמו הסיבה למה רצתה להרוג את בניה בצינוק בהתחלה). בכל מקרה, בניה עדיין רע, גם אם בכל זאת אכפת לו קצת מג'ול וגם אם הוא בכל זאת לא הסיבה לבריחה של ג'ול, וגם אם נראה אפילו שהם עבדו ביחד לעצור את יריב. בניה עדיין מנצל את כוחה של ג'ולייט לצרכיו האישיים ועדיין עושה משהו שלא נותן לג'ול לסרב לו גם במחיר של מוות של כאלו שאוהבת. גם ג'ול שצריכה שיצילו אותה! ואם רוצים להציל את סנדרה גם חשוב שיצילו את ג'ול קודם בשביל שתוכל לעזור.
בעיקרון, זה לא שבניה היה טוב בכלל לפני כמובן, הוא הפליל את יריב במלא דברים מאוד messed up בגלל קנאה, בנוסף לזה שהדברים האלו גם הביאו את יריב להיות איש מאפיה בסופו של דבר (כך שטכנית גם בניה יצר את המפלצת הזאתי).
רק בגלל גם שכל חייו רצה את ערכתו של הדוקטור, שגם מתי שקיבל אותו עדיין לא הרגיש מסופק. לפחות ג'ולייט לא גדלה להיות כמוהו ונהפכה להיות טהורה יותר… אם כי עם כל הדברים הנוראים שבניה גרם לה לעשות זה מפתיע שהצליחה לשמור על שפיות ולא להפוך להיות רוצחת חסרת מעצורים (אם כי באמת אין לה כמעט מעצורים).
שאם כבר מדברים על ג'ולייט משהו שטיפה לא מסתדר לי בנוגע לגיל. בפרק הופעה של ג'ול היא אמרה שחיה בהיסוי כל חייה, אם זאת היא הגיעה כילדה להיסוי. אישית מרגיש יותר הגיוני שמקסימום הגיעה לשם שהייתה בגיל 1 או 2 או משהו כזה, רגע שלא תזכור כבר מתי שתגדל.
ג'ול התחברה עם מיו! והוא בעצם האחד שאמר לה לברוח! מניח שהיא החליטה בעצמה אבל לשנות את שמה (מג'ולייט לג'ול) ואת המראה שלה (בסיפור רקע מתואר שהיה לה פעם צמות, אבל כיום יש לה שיער מסולסל בצורה מלאכותית. בנוסף ללבוש השונה). כנראה בשביל שלא יזהו אותה ותהיה חלק מכל המלחמה שוב פעם. יכול להיות שמלכתחילה מיו האחד שנתן לג'ולייט את היכולת לאלף פוקימונים, שבעיקרון מניח שנחשף ש"האילוף" שלה זה בכך שיכולה יותר מידי בקלות להתחבר לפוקימונים. אפילו גרמה לפאלקיה לסרב לתקוף אותה, שלא לדבר על זה שגם הצליחה אז להתחבר בקלות לאוניקס ענק שרותח מזעם. ג'ול די מפלצת בפני עצמה, אבל מפלצת טובה לפחות 🙂 . ועכשיו מבין שדיאלגה תמיד היה עם ג'ולייט ולא נגיד הועבר לה על ידי אביה (ואפילו בקושי השתמשה בו, עד כמה היא והפוקימונים שלה חזקים?!?).
דבר נוסף, אם כביכול היא ברחה לא בגלל אבא שלה אלא בגלל שמיו ביקש ממנה לא לקחת חלק בשביל לשמור על איזון. למה יש את השיר ששרה בפרק 9? שכביכול השיר אומר על זה שהעבר לא היה טוב בשבילה. שרצתה לברוח למקום טוב יותר שיקבל אותה וכל זה. זה פשוט לא מסתדר בכלל. למרות שטכנית לא יודעים מה קרה לפני הניסיון ההחרבה של יריב, כך שעדיין אפשרי שהיא רצתה לברוח, שהיא לא רצתה להיות עם אבא שלה כי הוא לא נתן לה חופש או התעלל בה או משהו כזה. וכמו שאמרתי הרבה פעמים לא יכולה לסרב לאבא שלה. זה בעצם אומר אז שמיו נתן את האפשרות לג'ולייט לברוח ויכול להיות שזו עוד סיבה למה הוא ביקש מג'ול לעזוב. כי לא באמת צריך שג'ול תברח בכדי שלא תלחם, אלא אם כן יש משהו שמכריח אותה לעשות את זה כמו אבא שלה. כך שגם ג'ול בורחת בשביל לא לשים את כולם בסכנה, גם בשביל שלא תלחם, וגם בשביל שלא יוכלו לגרום לה להלחם, בנוסף ללתת לג'ולייט את החופש שמגיע לה. בקטע של האיזון, מניח שזה למה ג'ולייט ידעה שאבא שלה לא ימות, וכנראה ידעה מראש שהוא יזרק לצינוק במקום. ומניח שקיוותה בכל ליבה שהוא השתנה לטובה אבל בסוף גילתה שהוא נשאר אותו הדבר ונאלצה לחזור לשליטה של בניה. מניח שהיא עדיין אהבה אותו טיפה בתור אבא שלה וזה למה היא התגעגעה אליו, אבל היא עדיין חייבת להשיג את החופש שלה סוף סוף ולמצוא מקום בו היא תתקבל סוף סוף. כי היא עברה הרבה ומניח שעצם זה שהכפר ושבט פנינה נמצאים עם אויבים של אבא שלה אז לא ממש תוכל להתקבל שם (למרות ששוב, לבנטון ובניה כבר לא כאלו אויבים בכלל והיחסים ביניהם השתפרו).
האמת, משהו שכן מעלה בי סקרנות זה עצם זה שלבנטון לא זיהה את ג'ול מתי שנפגשו בפרק.
הרי לבנטון אמור להכיר את ג'ול, היא אפילו נלחמה בזמן שהוא ברח עם אבא שלה. הייתי אומר שהיא גדלה מאז אבל היא די נשארה באותו גודל אני מניח, קטנה כמו מיו.
יכול להיות שזה פשוט המראה החדש, השם הטיפה שונה ועצם זה שעכשיו יש לה שייני ליקיליקי אלפא ולא ליקיטונג. לבנטון כן היה אמור לחשוד אבל, היא עדיין קטנה כמו ג'ולייט, עם פוקימון מאותו אבולושן ליין של ליקיטונג, שם מאוד דומה ואותה אישיות. ומניח שאף אחד גם לא ידע שהוני ראונד התפתח בזמן המלחמה לפני שברחה, לא בניה, לא יריב ולא לבנטון.
יכול להיות שהוא כן ידע וקיבל אותה כי ג'ולייט לא באמת יריבה שלו, גם לא בניה. ובסופו של דבר כן צריך את העזרה שלהם בשביל להביס את יריב. כן מניח שהוא לא רשם אותם כמו עומר כי בניה תקוע בצינוק וג'ולייט נעדרה למשך שנים ונחשבת כמתה. מוזר שלבנטון לא הופתע מזה שהיא פתאום בחיים אם הוא הבין שזו ג'ולייט.
חושב שזה יותר מובן עכשיו למה שסנדרה דיווחה על חזרתה של ג'ולייט יריב ישר ראה זו כבעיה, ומשומה לא רוצה להרוג אותה אבל… מעניין למה. ג'ולייט הייתה האחת שיכלה להביא לנפילת עד שפתאום נעלמה, היא ללא ספק אחת שבשביל האדון צריך להעלם מיידית. אולי יש לו תוכניות בשביל ג'ול? (עדיין גם לא מוסבר איך הוא יודע שקוראים לה עכשיו ג'ול אבל נגיד שמאחוריי הקלעים סנדרה אמרה לו את זה). ובעיקרון, הקטע של הזריקה שלה לצינוק לא היה מתוכנן על ידי יריב, הם פשוט נפלו למלכודת והחיילים שהופיעו החליטו לזרוק אותם לצינוק כי לא היה להם מה לעשות איתם.
אמממ… אומר לסיכום קצר על בניה, הוא עדיין רשע וגם אם נראה שיש יותר קירוב בינו לבין ג'ול הוא עדיין מנצל את היכולות שלה לצרכיו האישיים. יש מצב שבכל זאת יש לו מוטיב נוסף ונגיד רוצה לתפוס את ארכאוס ולהשיג את כוחו, ולא פשוט לעשות איתו ברית. אני מניח שכן היו יחסים טובים בין ג'ול לאבא שלה כשהייתה ממש קטנה, לפני שבניה מצא על הכוח החבוי בתוך ג'ולייט וניצל אותה לצרכיו.
בכל מקרה, אני מאמין שג'ול נבחרה על ידי מיו, כמו שסנדרה כביכול היא התלמידה של ארכאוס. זה עדיין אפשרי שנרקיס האחד שנבחר על ידי ארכאוס בסוף אבל וסנדרה כפי שאמרתי פשוט תלמידה. סנדרה לא קיבלה כוחות מארכאוס נגיד, היא עדיין נערה רגילה שעוברת שטיפות מוח ולמדה להיות רוצחת שכירה, אין לה יכולות יותר מיוחדות. מצד שני לעומת זאת יש את נרקיס שקיבל כוחות משלו כמו להשתלט על יצורים אחרים וליצור פורטלים משלו. וגם אם זה מהכוחות של הקללה, ארכאוס עדיין יכול להיות קשור לזה.
וכן, אני מאמין שמיו נתן לג'ול את הכוחות שיש לה.

אגב, חושב שזה יותר מרשמי שהם נשארו בהיסוי ג'ול ופרסיבל, משום שהופה לא לקח אותם חזרה. האמת שגם את נרקיס לא לקח חזרה, וזה מכיוון שהופה לא יודע איפה נרקיס בכלל. נרקיס נעלם לאיפה שהוא רוצה פשוט.
ומוזר שרייס כן חזר בסוף, הוא לא רצה להשאר? יכול להיות שלא באמת הייתה לו ברירה והופה דחף אותו לפורטל כמו קודם?

מאכזב אותי שהיסוי נשארה שלמה ולא מוחרבת כמו שהייתה אמורה להיות. מרגיש יותר לקראת הסוף שכל הסביבה בלהבות והכל נראה חסר תקווה. אם מיו יכל פשוט לעצור הכל, למה לשלוח את כולם אז למקומות אחרים? גם עצם זה שמיו פשןט יכול לעצור הכל די מראה את ארכאוס כבדיחה, ולא כאיום ענקי לכולם כפי שהיה אמור להיות. לראות את כל המחוז מושמד על ידי מתקפה רגילה של ארכאוס כבר מראה כמה חזק ומאיים הם, אבל אם מיו עוצר הכל כאילו זה כלום למה יש לנסות להלחם? מיו פשוט יכול לפתור הכל.

לדבר צד נוסף אגיד שיכולת להוסיף עוד כמה פרטים קטנים על הדמויות האחרות בסיפור רקע. הכוונה על אלה שכן חיו בהיסוי כמו טל וצ'ארלי. עם טל אין לי ממש מושג איך לקשר לסיפור כי כנראה בזמן הזה הוא בבירדיה. אבל אפשר נגיד לתת הזכרה לשומר שניסה להלחם ללא הצלחה נגיד, שזה צ'ארלי. משום שצ'ארלי בכל זאת תושב של הכפר.

אממממ, אגיד בנפרד כי זה מאוד חשוב שזה יתוקן כמה שיותר מהר! בעיקרון בכל הפרק כתוב ג'ול, אבל בזמן הזה היא מעולם לא נקראה ככה. השם שלה אז היה ג'ולייט (או ג'וליה אבל זה אני מניח הכינוי של סנדרה אל ג'ולייט מתי שתחילה להזכר טיפה [גם אם הכינוי שלה היה שונה מאיך שהיא תמיד כינתה, אבל היא הייתה לפחות בדרך הנכונה]). בכל מקרה, בסיפור רקע של ג'ול היא הייתה קרויה ג'ולייט, סנדרה ויריב קראו לה ג'ולייט וגם אבא שלה קרא לה כך. אז בקיצור, תשנה את זה בבקשה אם אתה יכול שיהיה כתוב ג'ולייט ולא ג'ול. כי כל זה קורה לפני ששינתה את שמה!

מרגיש שיש לי עוד להוסיף, אבל מניח שאחכה לומר אותם בהמשך.

עיני
עיני
19 days ago

נחמד

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
19 days ago

אם אני אהיה כנה אני מאוד מפחד מהסוף כי אני ממש רוצה שיקחו שם את ליו ברצינות את כולם לקחו ברצינות בפרק אחד או אחר אבל את ליו לא לקחו עד עכשיו יהיה דיי מאכזב לגלות שליו לא יעשה כלום כל הסיפור אז עשו לי טובה זה מגיע לו שאחריי 12 פרקים תהיה לו אינטרקציה מעניינת (12 כי ליו התגלה לראשונה בפרק 3) אז כן תתנו לליו פעם אחת לפחות פעם אחת להיות באור הזרקורים

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
19 days ago

וגם אני ממש משקיע בתגובות שלי וליו לא מקבל כלום לא פוקימון חדש לא אינטרקציה מעניינת ואפילו לא חלק משמעותי בסיפור עצמו אז כן אשמח אם ליו יפתיע בסוף כי זה מגיע לו

מיוטו המלך
מיוטו המלך
19 days ago

הולי מולגי (אני עדיין לא יודע מה זה אומר) הפרק מטורף לבנטון הוא פשוט מניאק מטומטם שלמרות שבניה היה התלמיד הכי טוב הוא פשוט ליקק ליריב את התחת ובגלל שהוא כיבל זבל של יחס הוא נהיה סוציופת משוגע ואפרופו יריב ואו הוא מניאק רצח פשוט ראשי מהסוג שכולם שונאים

עומר אזולאי/ Umbreon
עומר אזולאי/ Umbreon
19 days ago

"That's become a really Fucked up here"

אז הפרופסור הוא האחראי לכל מה שקורה פה, ורק כי הוא פשוט במילים עדינות נישק את האדמה שיריב עומד עליה. ולחשוב שכל הסבל של הדמות שלי ומוניקה נגרם רק בגלל תלמיד עשיר שלא יכל להשתלט על השנאה שלו. דיי מצחיק שהסיפור היה נגמר בקלות אם הוא היה נותן להם לפטר את הפרופסור וזהו במקום להחזיק בתקוות מזויפות. אני לא אשקר שצחקתי חזק ברגע שראיתי את ג'ול קוראת לדיאלגה שוב פעם "חמודי". בגדול הפרק הזה דחס המון מידע שלרובנו ייקח זמן לעכל את כולו.

למ"א (ליו מאמן האיבי)
למ"א (ליו מאמן האיבי)
19 days ago

אגב אולי כאדיי שאגיב לפרופסור קצת אני ממש שונא אותו כמו כולם הוא אחד מהדמיות הכי בילתי נסבלות בסיפור אבל זה מה שהופך אותו לדמות טובה כולם אוהבים לשנוא אותו ולרדת עליו וזה מה שהופך נבל לנבל מצויין אף פעם לא אהבתי את בניה אני מקווה שהוא ימות ויריב מאוד מיסתורי אני מקווה שיקרה משהו מיוחד איתו

למ"א (ליו מאמן האיבי)
למ"א (ליו מאמן האיבי)
19 days ago

ועכשיו אני אאעזור לכם להגיע ל20 תגובות אתם לא צריכים להודות לי 🙂

מולגי ומולגילת ג'ול. רשמית הפכה להיות הדמות הכי חשובה בסיפור!
מולגי ומולגילת ג'ול. רשמית הפכה להיות הדמות הכי חשובה בסיפור!
19 days ago

מולגילה חלק 2!

אז שכחתי לדבר על אמה. בתור דבר ראשון לפי הסיפור לא באמת ידוע עליה עוד משהו חוץ מזה שהיא איכשהו יודעת על כל הקטע של מיו וארכאוס, וזה שהיא יודעת יותר מידי על יויו.
בנוסף לזה היא בעצם קשורה ללבנטון, וכנראה זה מסביר את הידע שלה עם ארכאוס ומיו.
בכל מקרה, בדיבור בדיסקורד נחשף כי אמה זו הזקנה, אותה אחת שהעלתה את ההתערבות של יויו עם האכילת עוגות, ואותה אחת שהסבירה על הקללה של נרקיס. בנוסף לזה היא האחת עכשיו שהופיעה בסוף הפרק.
זה מעלה את השאלה אבל האם היא טובה או רעה. כנראה רעה. זה גם צעלה את השאלה אז עד כמה היא תהיה מאיימת. אני מניח שאיתה יש את נרקיס, כי בוודאות יש לה קשר לקללה שלו. אז זה כבר נותן לה יותר כוח. ואם נגיד בצד של ארכאוס זה מסביר למה לא רצתה שלבנטון יביא את כולם להיסוי.

דארת' צודק בכמה דברים בעיקרון.
דבר ראשון איך באמת ג'ול וסנדרה הצליחו להפך לחברות? אני יכול לראות את זה קורה אבל לפחות שיתואר איך זה קורה.
אני מניח ששניהם נפגשו יום אחד, ובזכות הכוח הזה שיש לג'ולייט (שעדיין מאמין שזה כוח שמיו נתן לה) הם ישר הפכו להיות חברות. מאז בגלל הסכסוך של האבות שלהם שמרו את זה בסוד. יכול להיות שאחרי שג'ול ברחה יריב גילה על האינטרקציות של ג'ולייט עם סנדרה והתחיל עם כל שטיפות המוח האלו.

דבר נוסף הוא שכמו דארת', גם אני מאמין שצריך יותר אינטרקציות עם מוניקה וסנדרה ועומר וסנדרה (גם אם בגלל שצריך להציל את סנדרה יהיה צריך עוד אינטרקציה של ג'ול וסנדרה).
אישית מעניין אותי לדעת אם עומר ידע על כל שטיפות המוח אצל סנדרה. גם אם לא יצא לו לראות במו עיניו הוא עדיין נמצא מספיק זמן בשביל לראות אולי שמשהו יותר שונה אצל אחות שלו. יכול להיות שהוא יגיד על זה משהו בפרקים הבאים.
בנוגע לסנדרה מוניקה. הם שניהן בכל זאת מכירות זו את זו מלפני שסנדרה עברה להיסוי ומוניקה נשכחה. יש סיבה למה היו צריכים למחוק את הזכרונות של סנדרה גם ממוניקה ולא רק ג'ולייט. בנוסף לזה עדיין יש את הדבר הלא מוסבר עוד שסנדרה ידעה מי זאת מוניקה ופחדה אך שני פרקים אחרי לא ידעה מי זאת אפילו (ולא היה מחיקת זכרונות בזמן הזה).
בנוסף לזה באמת משהו לא מסתדר במקום בו בניה, יריב ולבנטון חיו לפני שעברו. אישית מאמין שהם כן מעולם הפוקימונים, אבל זה הופך את זה למוזר אז שלבנטון, בניה ויריב לא ידעו. יכול להיות שמוניקה איכשהו הגיעה לעולם של פוקימונים אחרי שננטשה… אבל באמת צריך הסבר יותר מפורט על מה שקרה. וסיפור רקע יותר מעמיק.

לטל, לא רואה איך ג'ול תהיה מיין אנטגוניסט.
ג'ול אולי בצד של הרעים כרגע, אבל לא נבלית ראשית, אפילו לא קרוב. באותה מידה אתה יכול לומר שנרקיס אנטגוניסט ראשי, שהוא לא מן הסתם. מניח ששניהם יכולים להחשב כנבלים באופן זמני.
המיין אנטגוניסט מניח זה ארכאוס ויריב, השאר פשוט נבלים. נבלים מאיימים, נבלים שיותר נייטלים ונבלים שמוכרחים להיות נבלים בלי רצון.
ג'ול טכנית בצד של הרעים רק בגלל אבא שלה (שכן מקווה לראות למה היא לא יכולה לסרב לו לא משנה מה. שיוסבר סוף סוף מה בניה עושה לה… כי זה לא שטיפת מוח או משהו. זה יותר בקטע של הפעלת לחץ או blackmailing).
בכל מקרה, מאמין שגם סנדרה לא בהכרח נבלה ראשית. ולמרות שכן יש לה את הגידול הזה אפשרי מאוד לעצור אותו, אפשר לראות את זה בפרק 11 שסנדרה כן הייתה חברותית למרות הגידול והשיעורים של ארכאוס ברצח בגלל ג'ול, בנוסף לזה הצליחה להחזיר כמה זכרונות לסנדרה בפרק 10 למרות שזכרונותיה כבר נמחקו ממזמן.
זה בעצם אומר שעל מנת שסנדרה תנצל (כי היא גם צריכה שיצילו אותה), צריך שיצילו את ג'ול קודם. כי רק ג'ול יכולה בעצם להשפיע על סנדרה לטובה.
אז בבקשה, תצילו את ג'ול מהאבא האכזר שלה! ושתוכל ככה גם להציל את חברתה הטובה!
כאילו, אני כן יכול לראות את בניה אולי מצטרף לשאר בשביל להביס את האיום היותר גדול, כי הוא בסופו של דבר יותר נייטרלי. אבל עדיין יצטרכו לנצח אותו ואפילו להרוג אם צריך (ואני מקווה שיהרג) בשביל שג'ול תוכל להיות חופשיה על באמת.

לבנטון סבא של מוניקה, סנדרה ועומר. וזה הופך דברים למוזרים יותר…
סנדרה לא מזהה אותו יכול להיות הגיוני כי נמחק לה זיכרון, ולבנטון ידע מי היא.
עומר היה קטן אז ומניח שלא דיברו איתו על לבנטון, ולכן לא ידע. לבנטון כן ידע עליו, למעשה ידע גם שבהיסוי. רשם אותו בסיפור שלו, אולי בתקווה שיצליחו להביא את נכדו לצד הטוב ושלא יגמר כמו סנדרה. אם זאת, מה היה הקטע של לבנטון פתאום להיות מופתע שהראשי תיבות שהמציא זה עומר אזולאי. מניח שרצה לשמור את זה בסוד שהוא הסבא שלו?
אבל… איך מוניקה ולבנטון לא זיהו זה את זה? הם בכל זאת יודעים זה על זה, מראה. לא לשכוח שמוניקה וסנדרה תיאומות עם מראה כמעט דומה אז גם אם עבר מלא זמן הוא עוד אמור לזהות. ואולי שמוניקה שמעה על לבנטון נורה אמורה לקפוץ לה… בקיצור, דרוש הסברים. אבל מניח שכל הקטע שלבנטון סבא שלהם עומד להחשף מאוד בקרוב.

אני מאוד בטוח שהיה עוד שרציתי לומר אבל לא זוכר מה… אמממ, נשמור לפעם הבאה?

דבר אחרון ועדיין חשוב! לא עומד לרדת מהעניין הזה כי הוא די קריטי אני מניח!
צריך להיות כתוב ג'ולייט בכל הפרק הזה ולא ג'ול! כי היא נקראה ג'ול רק אחרי כל מה שקרה בסיפור רקע הזה! ולפני זה נקראה תמיד ג'ולייט!

ועם זאת, מולגי ילך לו לבינתיים

איתמר
19 days ago

מיו יכול לדבר אל ג'ול בטלפתיה

מולגי ודיבורי ג'ול
מולגי ודיבורי ג'ול
18 days ago

תודות לאיתמר שהזכיר לי.
הגיע הזמן לדיבורי ג'ול ועכשיו מולגי ידבר עכשיו על כל העניין של ג'ולייט ומיו!

אז מדיון מדיסקורד דיברו על זה שמיו לא דיברו בטלפתית וג'ולייט יכלה להבין אותם.
בעיקרון אני חשבתי בהתחלה שזה טלפתיה, אבל מהסתכלות חוזרת על הסיפור הבנתי אחרת…

כאשר ארכאוס דיברו עם יריב, או למעשה לפני אפילו שתקפו את מיו, היה את הסימן | לפני ואחרי מה שהם אמרו. הסימן הזה בעצם מסמל כאילו שהם מדברים דרך טלפתיה ולא במילים.
אם זאת, כאשר מיו דיברו עם ג'ולייט, או לפני זה כשדיברו עם ארכאוס הם פשוט אמרו מיו, או כמו מיו. שכן כאשר הם דיברו הם השתמשו במילים ולא טלפתיה. שזה היה בדיבור עם ג'ולייט קיבלנו תרגום של מה שהם אמרו, אך מיו עדיין דיבר בשפה שלו וג'ולייט איכשהו הבינה את זה.

האם זה אומר שג'ולייט יכולה להבין פוקימונים ולדעת מה הם אומרים? בעיקרון יש היגיון בחשיבה הזו. זה נראה שלג'ולייט יש קשר גדול מאוד לפוקימונים, עצם זה שיש לה את הכוח להתחבר בקלות ואפילו לאלף כל פוקימון פחות או יותר, אפילו כאלו מסוכנים ועצבניים כמו האלפא אוניקס או דיאלגה… זה נשמע הגיוני שחלק מזה יהיה גם להבין מה פוקימונים אומרים.
אם זאת, חושב שלעשות עכשיו שג'ולייט יכולה להבין מה פוקימונים אומרים זה לא רעיון טוב, כי זה כבר תפקיד של דמות אחרת, ת'ריף.

בעיקרון, אומר את זה ככה. לכל דמות יש משהו שהופך אותו למיוחד, אצל רוקי נגיד זה העניין שהוא שקט כל הזמן וזה שהוא כביכול "בלתי ניתן לשבירה". עכשיו ת'ריף הגיע וכל הקטע שלו הוא שהוא גם שקט תמיד, אבל בנוסף לזה הוא גם יכול לדבר עם פוקימונים ולהבין אותם. מניח שאנשים כבר שכחו מקיומו של רוקי, במיוחד שת'ריף הצטרף. וזה בגלל שת'ריף עושה את מה שרוקי עושה ביותר מיוחד. עכשיו אם עכשיו ניתן לג'ול את היכולת להבין פוקימונית, בעצם מה שהופך את ת'ריף למיוחד. זה יהפוך את ת'ריף לפחות מעניין ובהמשך הוא גם ישכח… וזה למה אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב אם ג'ולייט תוכל להבין מה שפוקימונים אומרים.

זה כן אפשרי אבל, שג'ולייט יכולה להבין רק את מיו בגלל הקשר שנוצר ביניהם.
כפי שאמרתי שבתגובות קודמות, אני מאמין שג'ול קיבלה את הכוחות שלה ממיו, את האפשרות להתחבר בקלות לפוקימונים. אולי מתי שנכנסה אז לפורטל עם אבא שלה בהיותה ממש קטנה או במהלך חייה בהיסוי כילדה קטנה מיו ראו את הפוטנציאל והטוהר (אני אומר את זה נכון?) שלה או משהו כזה. בחרו בה, נתנו לה את היכולות שיש לה כיום ונוצר חיבור כלשהו ביניהם.
בקיצור, ג'ולייט נבחרה על ידי מיו כמו שסנדרה (או נרקיס אם נגלה שהוא האחד שארכאוס חיפש) כביכול נבחרה על ידי ארכאוס. ובגלל החיבור שנוצר ג'ולייט יכולה להבין מה מיו רוצים, זה גם למה מיו באו אליה ישירות להודיע לה בלי צורך בטלפתיה. ועצם זה שהיא כבר ידעה מראש מי זה מיו כשהם הגיעו יכול אולי להראות שהם פגשו זה את זה גם לפני.

מניח שגם יש אפשרות שאיכשהו כולם יכולים להבין את מיו, אבל אוהב יותר את הרעיון שג'ול היא הנבחרת של מיו!

Silvally
Silvally
18 days ago

טוב אין לי מה לרשום אז אני ירשום את מה שקופץ לי לראש תמיד שנאתי את הפרופסור כך שהפרק לא עשה טוב למה שאני חושב עליו אז אני רוצה לדבר על מה אני רוצה שיהיה עם שון אני עדין רוצה את הלוקריו עם הבגדים המצריים ואני רוצה גם ששון יתחיל לחשוב כי אולי הוא נרקיסיס ולא מעניין אותו מה חושבים אליו אבל שון עדיין חכם אני רוצה שהוא יתחיל לחשוב ברצינות וידע מה הוא יעשה בקרב הסופי אולי לחבור לבניה ולעזור לו להרוס את יריב ועוזרו כי אני תומך בדרך של בניה ומבין למה הוא ככה אבל אני רוצה ששון ילחם ביריב ביחד עם בניה אבל עדיין יעזור לכפר ובסוף שון ירצח את בניה

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
18 days ago

טוב כי משעמם לי

כל הפרק, חוץ מהקצה של הסוף היה סיפור העבר של יריב ובניה

אז בניה עשיר וחכם, בהתחלה היה גם קצת נחמד.

יריב מיוחס וזה, הוא נצלן, שתלטן וחסר כבוד לאף אחד.

לבנטון- מה? יחוס? זהו? קצת מטומטם

דוד יצחק- הדמות הזאת מדהימה, מלאה ברגש, חסרת פחד פשוט דמות מושלמת

אז הפרופסור פשוט הקים כפר מ9 ילדים מהכיתה שלהם והרבה כסף זה לא מעט השקעה

אין לי כל כך מה לומר תאמת היה סיפור רקע שאני לא מוצא קשור באופן חשוב באמת לאחת מהדמויות של הסיפור שנוצרה בידי משתמש חוץ מזה שהיא קשורה קצת לזה שג'ול נורא חזקה

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
18 days ago

זו תגובה קצרה אני יודע אבל נו באמת על מה אני אכתוב? על הרצח של הבנות הערומות על הגשר?

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
18 days ago

וגם לא הבנתי למה בניה שונא עדיין את לבנטון אם הוא עזר לו בזמן שג'ול נלחמה

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
18 days ago

וגם האם פריסבל יופיע בפרק הבא? כנראה שלא אבל זה אפשרי לגמרי

האם יהיה לו חלק פעיל? כנראה שלא, כנראה שהוא רק יופיע בתור רוח ויגיד משהו "סאק יט זו בעיה שלכם עכשיו" אבל יש סיכוי שהוא יופיע כאל כמו שהצעתי בפרק הקודם

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
18 days ago

אני רוצה שפרק הבא מישהו יגיד you just got jon'd

למי שלא מבין אני צטחק

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
18 days ago

צוחק*

נריה כהן
17 days ago

טוב אז אנחנו מגלים פה שלבנטון היה המורה של בניה ויריב ושהוא יצר מפלצת ושהוא לא פגש פוקימונים עד שהוא לא עבר בפורטל אז בקיצור יריב גועל נפש וסוף סוף אנחנו מגלים את השם של אדון הצללים לבנטון זבל ומסכן העכבר אבל איך בניה בכלל חזר לשיעורים של לבנטון אחרי זה או לבית ספר בכלל? איך בניה הסכים בכלל לממן לו את הפרוייקט הזה? אז לבנטון בצד של הטובים? אז למה הוא קבר לנרקיס את הפוקימונים ולמה הוא התנצל בפני ארכאוס? ויריב ממש זבל שהוא ככה מוסר את הבת שלו בתמורה לכוח ואנחנו גם מגלים שבניה סתם הרג את פרסיבל שאני מקווה שהעמיד פנים ושהוא יחזור וככה גם הפוקימונים שלו איך הפרופסור שרד את ההדף של המתקפה של פאלקיה אפילו זה אמור להרוג אותו בכל זאת הדף של מתקפה של פוקימון אגדי לא נראה שהוא קיבל אפילו נזק ואנחנו גם מגלים שלבנטון הוא סבא של עומר מוניקה וסנדרה אבל לפחות הוא מנסה לתקן את דרכיו ולכן הוא המציא את הנבואה והאם האנשים שהוא הביא איתו הם האנשים של היסוי או צאצאים שלהם? איך ג'ול השיגה את דיאלגה? הרי הוא עובד בשביל ארכאוס האם דיאלגה הקפיא את הזמן? כי זה נשמע כאילו הם בני האדם הראשונים שם ואמה מתה וחזרה לחיים ועוד כל מיני דברים אז ג'ול מבינה פוקימונים לפי מה שאני רואה אולי בגלל זה היא מאמנת כל כך טובה? בכל מקרה איך לבנטון הצליח להביא את כולם? הרי ארכאוס הוא זה שנפגש איתם לראשונה לפחות לבנטון מתנצל כלפי הבת שלו לאן אמה לוקחת אותם? ורגע ג'ול הצליחה להתחמק מהשליטה של אבא שלה בגלל מיו? הרי היא פוחדת ממנו וזה מעניין שהיא ברחה בגלל מיו בכל מקרה מעניין מה יקרה עם נרקיס עכשיו מקווה שהוא ישיג את הפוקימונים שלו בחזרה התיאוריה שלי עדיין עומדת שהוא יהפוך לחצי פוקימון והוא יכול להשתמש ביכולות שהוא ראה וכל מיני כאלה יספוג את הקללה לגמרי ישלוט בה וילחם בארכאוס בסוף עם הכוח החדש שלו

ליו מאמן האיבי
ליו מאמן האיבי
16 days ago

אם אני מבין נכון הסוף מגיע בעוד פחות משבוע

Yoyo
Yoyo
15 days ago

פרק רקע על הדוקטור! זה יהיה מעניין…
וואו, אני רק רוצה להגיד שקרה לי פעם בשיעור כלשהו שלמורה לא היה אכפת מאף אחד מהתלמידים גם אם מישהו עשה את העבודה כמו שצריך ( אני ) והיחידי שהיה להם אכפת זה התלמיד הכי גרוע, שלא הבין שום דבר!
שאלה, מה שקורה פה זה בהיסואי נכון? בניה פה?! זה עומד להיות מעניין וכיף לקרוא, ורק אומר שאני כותב בזמן קריאה אז…. אני לא יודע מה קורה בהמשך ואם יש תשובות לשאלות שיכול להיות שאשאל בהמשך.
יריב? מעניין מי זה, אולי אבא של מוניקה, סנדרה ועומר? יכול להיות, בשביל אני צריך להמשיך לקרוא. אני רואה שהגנים לא עוברים טוב במשפחה של יריב.
רגע, אני חוזר במה שאמרתי, יריב כן חכם, הוא יודע לנצל את האהבה של הפרופסור לטובתו, כל הכבוד לו על זה, פשוט מדהים!
עוד פעם, זה עולם הפוקימון שכתוב פילים ואריות? אני לא מבין למה זה מבדר אנשים לראות אנשים אחרים סובלים, בשבילי זה לא קרקס, זה פשוט רוע לב.
אני בעד בניה, מגיע לו לנצח את יריב, אפילו שרק התחלתי לקרוא את הפרק יריב מעצבן אותי. לבנטון הוא דוקטור למופת, באמת, מה שחשוב זה המראה, לא מה זה עושה, אז אנשים ימותו, למי אכפת ( לי ). בניה הראה ללבנטון מה זה, זה באמת משחק מכור. בניה יצא מלך פה.
זה קצת עצוב מה שקורה לבניה, מה אכפת לו מלבנטון, אם לבנטון רוצה להיות רשע אליו ולכולם, שיהיה בניה משקיע יותר מדי בשבילו. וואו, המנהלת ממש מתרגשת מזה שאבא של בניה מגיע לשיחה, פשוט לוותר על הכל רק כדי לדבר איתו, לא יודע אם זה היה לה שווה. רק אומר ש105 אפשרי, לפחות אצלי זה היה, דפי הכנה למבחן או משהו כזה שזה הביא +5 נקודות במבחן.
וואו, יצחק ובניה הלכו עם זה עד הסוף, ממש הרסו ליריב את החיים ורק בגלל שהוא היה תלמיד מועדף, לא ללמוד מבניה,ממש לא. אני משאר שיריב ינסה להחזיר לבניה, כי יכול להיות שהוא יגלה שזה היה הוא וכמבון שיצחק ביצע אבל אני מרגיש שבניה היה המוח מאחורי הכל. זה עד כדי כך עצוב, בניה עשה את כל הדברים האלו רק כדי שבן אדם אחד, מורה או פרוספור, מה שתרצו לקרוא לו, לא אוהב אותו ומעריך אותו כמו תלמיד אחר. מעניין למה הפרופסור מתכוון במה שהוא אמר על יריב. אני עדיין לא מבין, מאיפה ואיך הגיעו הפוקימונים לעולם שלהם?, כי אני רואה פה את ג'ול שמופיעה.
נראה לי יש דבר אחד שלבנטון מעריך בבניה וזה הכסף שלו כי הוא מבקש מלאאאא. אני חושב שצדקתי מקודם שאמרתי שיריב זה אבא של סנדרה, מוניקה ועומר, זה מתחיל להיראות ככה יותר ויותר, הוא גם ראש של מאפיה שזה מסתדר די טוב עם אבא שלהם. צדקתיייייי, הוא מביא את סנדרה. מעניין מה יקרה בין שתיהן, הכוונה בין ג'ול לסנדרה כי זו תהיה הפעם הראשונה שהם נפגשות אי פעם.
אז זה נראה שלא מראים כרגע את האינטרקציה בין שתיהן אבל זה בסדר, יש לי הרגשה שיהיה פה משהו בין שתיהן, אפילו שכתוב שעברו כמה שנים אז זו לא תהיה הפעם הראשונה שהם יפגשו. אהבתי שפה, בסיפור של כולנו, הם באו מיקום אחר והם התיישבו בהיסואי, במשחקים הם באו מהיקום של פוקימון רק ממחוזות אחרים, זה מראה את ההבדל בין שני הסיפורים, את האמת שאני מעדיף את הגרסה של הסיפור של כולנו.
דיברו בעבר על זה שיריב אפילו שלא ידעו את שמו, קיבל את המרחב מארכיאוס או שזה מידע חדש לגמרי, בכללי, זה לא נראה טוב, כי עד עכשיו יריב לא חשף את עצמו לעולם כל כך אפילו שהיו כמה אנשים שידעו עליו, אני מחכה שהוא יופיע ואז זה יהיה מעניין מאוד.
ג'ול היא חד משמעית הדמות האהובה עליי בכל הסיפור, היא בדאס, והיא גם מצחיקה, היא הכי טובה! אני מנסה להבין איך ליקיטאנג ניצח את האלוהים של המרחב, איך?! תקשיבו, אם זה היה פוקימון כמו וופר או בידוף או לצ'ונק הייתי מבין כי הם אלוהים בפני עצמם, אבל ליקיטאנג, זה הפסד משפיל בשביל פאלקיה. ואהבתי את איך ג'ול לא פחדה אפילו שהיה לה סיכוי מאוד טוב למות והיא בכל זאת לא זזה. מדהים אותי איך יריב הפך מילד מפגר שמקבל 100 אצל לבנטון כי הוא התלמיד האהוב עליו הפך להיות מלפצת והכל בגלל בניה, אין מישהו אחר שאפשר להאשים, אולי את הפרופסור אפשר. לא ידעתי שמה שג'ול עושה עד כדי כך גורם לחוסר איזון, לא ידעתי בכלל שזה עושה משהו, זה לא עלה לי לראש. אהבתי שכתוב מיו מיו מיו שהוא מדבר ואז תרגום זה הוסיף לקריאה לדעתי. רגע, מי זאת חברה של ג'ול?
לא משנה, לבנטון אומר שהוא אשם בהכל, אפילו שנראה לי שגם בניה, הוא בכל זאת הפלילל אותו במלא דברים שהוא לא עשה, אני אחלק את הקרדיט ליצירת המפלצת בין שניהם חצי חצי. OMG אמה?! מה היא עושה פה, מי היא בכלל???
וואו, איזה פרק, בקשה קטנה שלא זוכר אם ביקשתי, אשמח שיויו ילחם יותר בפרק הבא אם יצא לו מתישהו, שיראה למה הוא מסוגל מבכינת קרב. אני ממש מחכה לפרק הבא לראות מה קרה ואם מישהו מת.

33
0
Would love your thoughts, please comment.x