ראשי / יצירה / הסיפור של כולנו / פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 16: שבעה מדורי גיהינום / חלק א'

פוקימון: הסיפור של כולנו – פרק 16: שבעה מדורי גיהינום / חלק א'

שבעה מדורי גיהינום / חלק א'.

"לאן אנחנו הולכים?"

"אני לא יודע".

"מה הסיפור של הזקנה הזו?"

"מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה בכלל?"

"איפה מיו? ולמה המתקפה של ארכיאוס לא השמידה את כל המחוז?"

"אני לא אוטיסט".

"מה?"

"למה אף אחד לא מקשיב לי?"

"תגידו, לעוד מישהו חוץ ממני יש תחושה של בחילה בגוף?"

"איפה פרסיבל? למה הוא לא חזר?"

"כן, ומה עם ג'ול?"

"תגיד, לא קוראים לה בכלל ג'ולייה? למה אתם כל הזמן פונים אליה בתור ג'ול?"

"דאפאק, חבר'ה, רגע, זה שון שהולך איתנו?!"

"הוא לא אמור להיות מת?"

"אנחנו בעולם הבא, חברים, אני גם רואה את פטריק האושוואט פה איתנו".

"סעמק, הזקנה צדקה, מיו באמת הפסיד לארכיאוס ועכשיו אנחנו מובלים למוות שלנו".

"אני לא מבין מי אומר מה, אתם יכולים להוסיף את השם של כל מי שמדבר לפני השורה?"

"לא נראה לי שזה חשוב, אחי".

"למה לא?"

"כי רוצים ליצור פתיחה כזו שגם תסביר את כל מה שקרה, גם סיכום ביניים אבל גם תבלבל אותנו".

"מי נגע לי בנחיר?"

"אני מקווה שהכל חלום והופה עוד שנייה יבוא וישגר אותנו מפה".

"שמע, אנחנו הולכים כבר שעה במערה הזו, אין לזה סוף".

"שומעים את זה?"

"נו…"

"האזעקה של הכפר התחילה לפעול".

"מה זה אומר?"

"שתוקפים אותנו".

"רגע, אני מזהה את החלק הזה, זו לא מערת האנון?"

"אני לא הבנתי כלום עד עכשיו".

"סתמו רגע, אני לא שומע את עצמי מדבר".

"הגענו", נשמע קולה של הזקנה, "אתם יכולים לראות אותי? אתם יכולים לשמוע אותי? מעולה… שלום לכם, קוראים לי אמה, אני תושבת הכפר הזה מהיום הראשון שלו. למען האמת, אני גלגול של סבתא שלי, גם לה קראו אמה. הנשמה שלה עברה לאמא שלי ואז הנשמות של שתיהן עברו אלי. לפעמים אני יכולה לשמוע את סבתא שלי מדברת איתי. לפעמים אנחנו יכולות לדבר ביחד ברבים".

"אחי, זו אמה… זו ההיא שהייתה איתנו ב…"

"ששש… תן לה לסיים".

"לפני כאלף שנה סבתא שלי הייתה חיה וקיימת בזכות עצמה, ממש בשר ודם, והיה לה זורוארק כפוקימון ידיד. היא תפקדה באותם זמנים בתור מגדת העתידות של הכפר הזה עוד לפני שבני האדם עברו לפה בהמוניהם. יום אחד היא תפסה את זורוארק גונב אוכל מדוכן הפירות הכפרי. סבתא שלי הייתה אישה בעלת עקרונות, אישה גאה, אישה חזקה והיא הטילה קללה על הפוקימון. היא סימנה אותו. עכשיו, אני יודעת מה אתם בטח חושבים, שזה כמו כל שאר הקללות שאתם שומעים עליהן באגדות וסיפורי עם, אבל זה לא. כשמכשפה אמיתית מטילה כישוף, הוא דו צדדי. אז היא הייתה צריכה לתת לו עונש ולצד זה היקום נתן לו מעיין מתנה, סגולה כלשהי. סבתא שלי תפסה את העולם כדבר פשוט מאוד והיא האמינה שמי שלא נאמן לעצמו הוא פחות ראוי, אז היא קיללה את זורוארק להיות דומה לכל דבר מלבד לעצמו, ומכאן נולדה היכולת של הפוקימון לשנות את צורתו לכל פוקימון אחר. היקום מצד שני, ראה את זה בתור שי, ולכן הוא איזן את הפוקימון עם קללה שכל מי שיהיה לו זורוארק, יקולל ותשתלט עליו הרוח הרעה. עד פה אתם איתי?"

"כן", כולם ענו במקהלה.

"זה מה שקרה לנרקיס, לא?"

"אהמ אהמ…" אמה הזקנה המשיכה. "אבל זה לא הסוף. כדי להציל מאמן זורוארק מגורלו המר, צריך לגרום לו, לפוקימון, לעשות משהו טוב מנדיבות לבו. כלומר – אם תגידו לו לעשות משהו טוב, זה לא ייחשב, אבל אם הוא יעשה משהו טוב על דעת עצמו, רק אז אותו אדם יינצל".

"יש עוד חלק שאת לא מספרת לנו, נכון?"

אמה התנשפה בצער – "כן".

"הרי אמרת שהיקום תמיד מאזן דברים".

אמה: "אני רואה שכבר הבנת את זה, הא? טוב, נו, אין טעם להסתיר את זה, במיוחד לאור העובדה שהכפר כבר נמצא תחת מתקפה. הקללה הזו היא צד אחד של המאזניים, להוציא את הרע מתוך הטוב. כלומר – להוציא את הקללה של זורוארק הרע מתוך החבר שלכם נרקיס, שהוא הבחור הטוב. אבל כמו במאזניים אמיתיים, יש צד שני למטבע".

"את מתכוונת למה שהפרופסור סיפר לנו?"

"כן, ולא", אמרה אמה והשתעלה בעצבנות, "אתם מבינים, ללבנטון לא נוח לספר לכם כמה אמיתות על העולם הזה, על ההתנהלות שלו, ועל האנשים האחרים שנמצאים בסיטואציה הזו, ולכן הוא סיפר לכם חצאי אמיתות, שקרים לבנים. אני פה כדי לספר לכם את כל האמת. והאמת היא שיש צד שני לכל הסיפור הזה. אתם שמעתם שיש פה כתובת אנון שלבנטון פענח בעצמו וסיפר לכם עליה. זה שקר. אבל כן יש פה כתובת כלשהי שנכתבה אי שם לפני אלף שנה והיא חושפת את הצד השני של הסיפור".

היא צעדה 3 צעדים לתוך המערה, הדליקה גפרור על קיר המערה ונגעה בסלע ענקי בכמה נקודות תורפה. לא חלפו כמה שניות והסלע התחיל לזוז בכוחות עצמו, מפנה את הקיר שהוא הסתיר וחושף ציור קיר ענקי שהיה מצויר על הקיר:

"מה זה?"

"זו הנבואה השלמה", אמרה אמה הזקנה. "מצד אחד כפי שאתם רואים, יש לנו את האור שיוצא מזורוארק. ומהצד השני אנחנו רואים את האופל שיוצא ממה שאני מפרשת בתור פנינה".

"צוות פנינה?"

"בדיוק", אמרה אמה הזקנה. "כמו בחצי הראשון של הנבואה, גם פה צריך לקחת את הרוע של יריב וצוות פנינה ולמצוא בו את הטוב".

"אין שום דבר טוב בצוות פנינה, אחותי".

"אני חושב שהיא מתכוונת למשהו טוב שייצא משם".

"כמו מה?"

"כמו עומר, כמו מוניקה, כמו סנדרה".

"סנדרה? הבחורה הרגה לנו חצי מהקאסט".

"ותראו מה כתוב שם".

"הטוב לא יכול להתקיים בלי הרע".

"קיצר, אם אנחנו רוצים לגמור את הסיפור הזה אחת ולתמיד, אנחנו צריכים להילחם".

"שאלוהים יעזור לנו… כאילו, התכוונתי לומר – שמיו יעזור לנו".

= = = = =

"מוניקה, הראל, ריי, יויו, רוברט, צ'ארלי, ענת, רייס, ליו, עומר, טל, סטון, תריף, אמה, שון, לבנטון, צאו מהמחבוא שלכם, אני יודע מה עשיתם לבן שלי, אני יודע מה עוללתם לו ואתם תשלמו על כך ביוקר".

אתם עושים את צעדכם הראשונים בכניסה הראשית לכפר ג'ובילייף ואדם יחסית צעיר עומד שם, הוא לבוש בבגדי מדען, והוא נראה נסער מאוד. מזג האוויר מתחיל להיות קצת סוער, ואתם משוכנעים שיש לאדם הזה קשר לאותו דבר. השמש מתחילה לשקוע, אך אורות אחרונים של יום עדיין מבצבצים בין העננים האפלים. האיש שמדבר נראה על סף דמעות, כאילו כל עולמו נלקח ממנו והוא עומד שם, מחכה לכם, מוכן להילחם בכולכם אם צריך, אם שופטים לפי העמידה שלו.

"תנו לי לטפל בזה", אומר טל והוציא את קרוקוגאטור שלו.

האיש שעומד מולכם מוציא את מושארנה. טל צוחק לאור הגילוי של הפוקימון. "אין לך סיכוי, אבא'לה. הפוקימון שלי חזק יותר מכל דבר שיש לך".

"אתה טל, נכון?" שואל האיש.

"אמת".

"אתה לא היית שם בשבילו, אתה היית אמור להציל אותו ולא עשית דבר, אני תופס ממך אחראי".

טל: "מי אתה בכלל?"

"אני מוטי, אבא של נרקיס".

כולכם מבינים במה מדובר והאסימון לבסוף יורד לכם.

"שמע", אומר ליו, "אני לא יודע מה סיפרו לך, אבל אני הייתי עם נרקיס ברגעים האחרונים שלו".

"שקר!" חותך אתכם אבא של נרקיס. "הכל שקרים, הוא אמר לי שאתם תשקרו לי".

"סתום את הפה ותקשיב לילד", התפרץ טל.

"בכל מקרה", אומר ליו, "אנחנו לא עשינו לו כלום, קללה פשוט השתלטה עליו, זה מעשה ידיה של אמה, או לפחות של סבתא שלה, לפי מה שהיא סיפרה לנו, ולפי מה שאנון שלי יודע".

"אמה?", אמר האיש וניגב דמעה מלחיו.

"היא ממש פה", אמר ליו והצביע על האישה הזקנה, "תשאל אותה אם אתה לא מאמין לי…"

מוטי: "מושארנה, נפצי לאמה את המוח בתוך הגולגולת שלה".

רגע אחד אמה עמדה מולכם ורגע שני היא נפלה מחוסרת חיים על האדמה. הרוח נשבה חזק יותר. העננים זזו במהירות גבוהה יותר. גשם התחיל ליפול על האדמה. החושך התחיל להשתלט על האור.

"תזהרו", אמר הראל, "זה פוקימון על חושי".

"תנו לי לטפל בזה", צעק טל. "אל תדאגו".

מוטי: "מושארנה, תשתלטי על הפוקימון שלו".

טל: "קרוקוגאטור, מכת זנב על הפוקימון של אבא של נרקיס". אבל קרוקוגאטור לא עשה דבר.

"אוי, לא", אמרו יויו וריי והתחבאו מאחורי השאר.

מוטי: "אתם לא יודעים כמה סבל עברתי כדי לגדל את הילד הזה, כמה שנים חיכיתי כדי לאמץ אותו, כמה כסף, אהבה ונתינה נתתי לו והכל בשביל שהוא יכיר חבורת פריקים כמוכם שיביאו למותו".

ליו: "הוא לא מת".

מוטי: "סתום את הפה שלך, חצוף!"

ליו: "אני לא חצוף, אני אומר לך את האמת".

מוטי: "האיש בצללים אמר לי שאתם תגידו את הדברים האלה, הוא הבטיח שהוא לא יפגע בבן שלי, הוא אמר שכל עוד אני אעזור לו, הוא יעזור לבן שלי להישאר בחיים, וכך באמת היה. אבל מהרגע שאתם לקחתם עליו אחריות, הבן שלי היה בסכנת חיים תמידית, תמיד על הקצה, ועכשיו הוא… עכשיו הוא… עכשיו הוא מת!"

מוניקה: "הוא משקר לך, האיש בצללים!"

"ומי את?" שאל מוטי בדמעות.

"אני הבת שלו".

מוטי: "אז אני אהרוג את הבת שלו, בדיוק כמו שאתם הרגתם את הבן שלי! פוקימון גדול ומוזר, תחבוט באישה הזו עם מכת זנב". עיניה של מושארנה נדלקו וקרוקוגאטור הסתובב לעבריכם, הוא נראה עצום, ענקי ובשליטה מלאה של אבא של נרקיס. הוא הניף את הזנב שלו ונתן את המכה הכי חזקה שהוא יכול. כולכם הסתרתם את עיניכם עם ידיכם, מצפים לגרוע ביותר, ושום דבר רע לא קרה. כאשר לבסוף פתחתם את העיניים, ראיתם כוח בלתי נראה עוצר את הזנב של קרוקוגאטור ומונע ממנו לפגוע בכם. זה היה אנון של ליו.

ליו: "אתה עושה פה טעות גדולה, אדוני!"

מוטי: "בגללכם הוא עבר שבעה מדורי גיהינום".

ליו: "אני מזהיר אותך לא לנסות אותנו פעם אחת נוספת, תוריד את השליטה שלך מהפוקימון של טל או שאני אתקוף אותך".

מוטי: "שום אבא לא צריך לקבור את הבן שלו".

ליו: "אתה לא קברת כלום, אתה רק משחק במשחק הניחושים…"

מוטי: "מושארנה, תשתלטי על אנון שלו".

מאבק הכוחות בין אנון למושארנה היה חזק מאוד, גלים בלתי נראים נשלחו פעם אחת לעבריכם ופעם אחת לעבר מוטי. הכוח שנהדף היה חזק וכמעט הרים אתכם מהמקום והעיף אתכם לאלף עזאזל.

"תעשה את זה, ליו, אין ברירה", אמר עומר.

ליו הסתכל על החברים שלו, מצא את טל ביניהם, ניגש אליו ואמר לו: "אני מצטער".

טל התחיל לדמוע, מבין מה הולך לקרות. מוניקה בכתה גם כן.

ליו: "תשחרר את האחיזה שלך מקרוקוגאטור, אנון".

עיניה של מושארנה הופתעו, קרוקוגאטור נפל על האדמה מתנשף ומתפתל מכאבים והאור שיצא מאנון היה ירוק בוהק, והוא האיר את השמיים שהפכו להיות שחורים.

"תעזור לי, הראל", אמר ליו והמשיך לנחם את טל בליטוף על הכתף שלו.

"צא אבסול, תמנע ממושארנה להשתמש בכוח העל חושי שלה". אבסול יצא, ירה קרן אופל לעבר מושארנה ואז היא כאילו התאבנה במקום שלה, לא מסוגלת להפעיל את הכוח העל חושי שלה.

"רצחתם את הבן שלי ועכשיו אתם הולכים לרצוח אותי", מוטי בכה על גורלו המר.

"הטוב לא יכול להתקיים בלי הרע", אמר ליו, "אם באמת היית טוב לבן שלך, הוא לא היה מגיע למצב שלו. אנון, פצל אותו לגורמים".

"לא", אמרו טל, מוניקה והראל בו זמנית, אבל זה היה מאוחר מדי.

= = = = =

סירנת האזעקה נשמעה שוב.

"זה לא טוב", אמר צ'ארלי.

"במה מדובר?" שאל רוברט.

"עוד משהו מגיע לתקוף את הכפר".

תריף התחיל להשתולל, כמו חיה שמזהה סכנה מתקרבת. כולכם הוצאתם את הפוקימונים שלכם; מוניקה את אינטיליאון ואת ליליגאנט, הראל השאיר את אבסול שלו בחוץ, ריי ניסה להפריד את עצמו מהנשיקה של ג'ינקס, יויו הוציא את סושי הפיקומוקו, את פטריק האושוואט ואת לאונרדו הקרקוסטה, רוברט הוציא את פייטינג לאמה ואת ביוטיפליי. כשכולם הסתכלו עליו בשאלה, הוא אמר – "הוא התפתח בזמן שהופה העביר אותנו בחזרה לפה". צ'ארלי הוציא את טוקסטריסיטי, רייס הוציא רק את ספטייל והוא הסביר את זה בכך שאמר "יש לי תחושה רעה שזה לא האתגר האחרון שלנו, אז אני שומר את אנונימוס לשלב יותר מאוחר בלחימה". ליו השאיר את אנון שלו בחוץ, ועשה כמו רייס ולא הוציא את פלייגון שלו. עומר בא להוציא את הפוקימונים שלו ומוניקה עצרה אותו – "נראה לי שאתה צריך לשמור את הכוחות שלך ליריב האמיתי". הוא הסתכל עליה בשאלה והיא הבינה אותו בלי מילים – "יש מצב שאבא יהיה האחרון. אתה זה שצריך להילחם בו ולנצח אותו. תן לי להילחם הפעם". עומר הנהן בראשו בהסכמה והחזיר את הכדורים שלו לחגורה. טל רץ בזמן הזה למסבאה של הכפר והביא משם בעזרתה של פאלקוייר את כל ארגזי האלכוהול שהוא והיא יכלו לסחוב. הם הישקו את קרוקוגאטור עד שהוא חזר לתפקוד כלשהו. "אם זה הקרב האחרון שלך, לפחות שלא תסבול מהכאב, שתה כמה שתוכל". סטון הוציא את היפאודון. וכולכם הייתם מוכנים לקרב של החיים שלכם.

"מסכן מי שיגיע עכשיו", אמר יויו. "אין לו סיכוי".

להפתעתכם חיכיתם 10 דקות, שעה, אפילו 3 שעות ואף אחד ושום דבר לא הגיע. הפוקימונים שלכם התחילו לאבד מהפוקוס שלהם, תריף כבר היה חצי רדום בשער הראשי, קרוקוגאטור היה במצב נפשי די מרומם, והפאב המקומי היה ריק מסחורה.

"תהיו מוכנים", נשמע קולה של ענת שמדי פעם הסתכלה מעבר לשער, על ההרים שהקיפו אותו. חושך מלא היה שתול עכשיו בשמיי היסוי ורק הפנסים של הכפר האירו את החשכה.

"מה זה, מתוקה שלי, מה את רואה?" שאל צ'ארלי.

"מישהו מתקרב", היא ענתה ולתדהמתם כולם שלפה מהכיס הקדמי שלה דיסק און קי, היא הניפה אותו לשמיים ואמרה "צא פוקימון", מתוך ההתקן יצאה אנרגיה אדומה שהפכה ליצור חי ונושם. אף אחד מכם לא ראה דבר כזה מימיו.

"מה זה?" שאל סטון.

"זה פאומי", הסביר הראל.

"מאיפה אתה יודע מה זה?" שאל צ'ארלי.

"אני הסתובבתי בעולם", ענה הראל.

היצור שהיא הוציאה היה כמו ג'רביל כתום, גדול יחסית והוא נצנץ בברקים כחולים. טוקסטריסיטי של צ'ארלי התקרב אליו והם התחככו אחד בשני בחיבה. שני המאמנים שלו התחככו גם כן.

"תשיגו חדר", אמר רייס, "ותשיגו עוד אחד גם לפוקימונים שלכם".

פיצוץ נשמע במרחק וחלונות מרחב ענקיים עפו לעבר הכפר.

"אוי לא", אמר יויו, "פטריק, אתה יודע מה לעשות". חלונות הענק התקרבו לכפר ואיימו לשנות את המרחב מסביב אליכם. כולכם ידעתם באיזה פוקימון מדובר. פטריק הקטן ניגש לחלונות שהיו בגובה שלו והתחיל לבלוע אותם אחד אחרי השני, אבל הכמות שעפה לעבריכם הייתה גדולה אפילו בשבילו. "סושי, נפץ אותם עם אגרוף", פיוקומוקו שלח את האגרוף שלו וניפץ כמה חלונות, אבל הם המשיכו לבוא ולהתאסף, עד שהם יצרו מרחב חלופי שבו הכפר הוא תמונת ראי, שדה הקרב הוא במרחב אלטרנטיבי ומולכם ניצב פאלקיה בצורת המקור שלו, שואג את השאגה שלו בכל הכוח. עליו רכובה לא אחרת מאשר סנדרה, מוכנה להילחם עד מוות.

"את לא צריכה לעשות את זה", אמר מוניקה. "תעברי לצד שלנו ונשמור עליך".

"הפעם אני לא ארחם עליכם", אמר סנדרה בקור רוח.

פאלקיה הרים את הרגליים הקדמיות שלו וחלונות המרחב שלו נסגרו על תריף שניסה לברוח מהם, אבל לא היה לו לאן לברוח, לבסוף הם בלעו אותו והוא נעלם.

"אני חושב שהוא מת", אמר צ'ארלי וזיעה קרה הופיעה על מצחו.

"אנחנו חייבים להתפצל, חלק יתקפו את החלונות, חלק יתקפו את פאלקיה וחלק ינסו לחסל את סנדרה", אמרה ענת.

"אני לא מתכוונת להרוג את אחות שלי, לא משנה מה!" אמרה מוניקה ומבט נחוש היה על פניה.

"מה הכוונה?" שאל ריי ומבט מודאג על פניו.

מוניקה: "היא סבלה מספיק בחיים האלה, לא מגיע לה למות".

"אני אעזור לך", אמר ריי.

"גם אני", אמר רוברט.

"וגם אני אעזור", אמר טל ושלח את קרוקוגאטור לתקוף את פאלקיה. שני הפוקימונים הענקיים התנגחו אחד בשני, היכו זה את זה ונראה שהם שווים בכוח שלהם.

ליו: "אנון, עזור לו, תשתלט על קרוקוגאטור".

אנון זהר באור, וקרוקוגאטור חזר לאיתנו, מכה בכל פעם חזק יותר.

"פאומי, תקוף את החלונות", אמרה ענת בהחלטיות

"טוקסטריסיטי, עזור לו", אמר צ'ארלי.

"אינטיליאון, רובה מים על החלונות", אמרה מוניקה. "ליליגאנט, סופת עלים".

"ג'ינקס", ריי הפריד את עצמו מהנשיקה של ג'ינקס, "תבני חלונות משלך שיעצרו את החלונות של סנדרה".

"היפאודון", סטון התחיל לומר, אבל אז קרן על נורתה מפיו של פאלקיה, פגעה בו והרגה אותו במקום. "לא!" צרח סטון שהתאבל על הפוקימון שלו. קרן על נוספת נורתה והייתה פוגעת בסטון אלמלא פייטינג לאמה שבעט ברוברט שנפל על סטון והזיז אותו ברגע האחרון מהדרך.

"עכשיו אני מבין למה הוא נתן לי את הפוקימון הזה", אמר רוברט. "ביוטיפליי, נסה להרדים את סנדרה עם אבקת שינה". הפרפר של רוברט ירה אבקה לעברה סנדרה שהתחילה לנקר ולהירדם. פאלקיה הפסיק לקבל הוראות והקרב נאלם תחת צליל מתכתי חזק.

= = = = =

חיזיון מהעבר:

"עוד פעם מושארנה, מתקפה על חושית", אמר מוטי.

הבזק של אור.

סנדרה יורדת במדרגות, רואה עץ אשוח גדול ומתחתיו מלא מתנות.

הבזק אור נוסף.

מוניקה מחבקת את סנדרה, אומרת לה שהיא אוהבת אותה וזה שהיא הולכת עכשיו לבית החולים לא הופך אותן לפחות אחיות.

צליל בונג ענקי.

ג'וליה נותנת לסנדרה פרח במתנה, ואומרת לה שהיא החברה הכי טובה שלה בעולם.

אור לבן מהבהב.

סנדרה רואה את הקרב שמתחולל עכשיו בכפר דרך מראה מלוכלכת.

אור שחור מהבהב.

אבא של סנדרה אומר לה שעליה עכשיו ללכת עם ארכיאוס, כי זה מה שצריך לקרות.

קול ניפוץ זכוכית.

|את תשכחי את חייך הקודמים ותהי שכירת החרב שלי| הבטיח לה ארכיאוס.

צרחה של מישהי לא מוכרת.

"מזל טוב, יש לך תאומות יפייפיות".

תקתוק של שעון חזק נשמע.

"אבא שלך לא רוצה שתדעי את זה, אבל ממילא עוד 15 דקות את לא תזכרי שום דבר מזה", נשמע קולו של מוטי מבעד לכאב, "אבל היום נולד לך אח, נראה לי שקוראים לו עומר".

טפטוף של מים בתוך דלי.

|להרוג, להרוג, להרוג| קולו של ארכיאוס נשמע מתוך המוח שלה.

רעם נשמע במרחק.

מוניקה: "אני יודעת שאסור לכם לאכול פה קינוחים, אבל קחי, הכנתי לך עוגה, אבל תאכלי אותה עכשיו לפני שמנהלת המוסד תגיע". סנדרה אכלה אותה במהירות. צחוקה של מוניקה התנגן ברקע.

כאב מפלח את המצח.

סנדרה: "אבא, אני רוצה לחזור לחיים הרגילים שלי, למוניקה, לכדור הארץ, אני בסדר עכשיו, אני מבטיחה".

האיש בצללים: "לא, את נשארת פה איתי".

סנדרה: "אבל אבא, חוץ מג'וליה אין לי פה אף אחד".

האיש בצללים: "יש לך את מוטי, לכי לשתות אצלו כוס תה".

"אבל אני לא רוצה כוס תה".

"לכי עכשיו!" הוא צעק.

= = = = =

סנדרה ראתה שהחלונות של פאלקיה נשברו כולם, הפוקימונים של היריבים שלה שלחו מתקפות בזה אחר זה, קרוקוגאטור שלח מתקפת זנב שהייתה הורגת כל פוקימון אחר, אינטיליאון ירה כדורי מים רצחניים, אבסול שלח סוויפט מ200 הפעמים שהוא התפצל אליהם, פאלקוייר ניקרה לו את העיניים ללא רחם, טוקסטריסיטי ופאומי ריתקו אותו עם גל שיתוק מתמשך, ליליגאנט נעלה אותו עם גפנים שטיפסו כל הדרך על הרגליים שלו, ג'ינקס בנתה חלונות חדשים סביב סנדרה כדי להפריד בינה לבין הפוקימון שלה, פייטינג לאמה המשיך לבעוט בכל דבר שנקרה בדרכו, בין אם זה סושי, פטריק, לאונרדו או הביצים של רוברט, ביוטיפליי ניסה להפריד בין הפוקימון הסורר של רוברט לבין אלה שהותקפו על ידו, ספטייל עמד בפינה וחיכה ביחד עם המאמן שלו, אנון החזיק את קרוקוגאטור בחיים, ופאלקיה היה על סף תבוסה.

ואז המבט של סנדרה שוב נהיה סתום. היא חזרה להכרה.

"קרע מרחבי", היא אמרה בקול.

המתקפה נורתה לעבר סטון ופיררה אותו לאלף רסיסים.

"פטריק, תבלע אותה", אמר יויו, אבל בדיוק כשהוא פתח את הפה, פאלקיה ירה קרן על לתוכו, מחזיר אותו לעולם המתים.

"אסור לנו לתת לה להתעשת", אמר שון. "בלי אמה אין לנו אפשרות להחזיר אנשים מהמתים".

"אמה מתה", אמר ליו.

"אני יודע", אמר שון.

"כוח אדמה", אמרה סנדרה והאדמה נפערה מתחת לשון, הראל וענת. צ'ארלי מיהר לתפוס את ידה של אהובתו ולמשוך אותה. רייס עשה את אותו דבר להראל. ואף אחד לא הספיק לתפוס את שון.

כשהאדמה נסגרה, רייס אמר – "אם אנחנו על סף מוות, לפחות אמות בלי חרטות", והצמיד נשיקה להראל. "תמיד חשבתי שאתה חמוד". זה היה המשפט האחרון שהוא אמר, כי פאלקיה שלח משאבת הידרו ששלחה אותו לחלון מרחבי חדש שלכד אותו, בלע אותו והעלים אותו.

"אנחנו מתים כמו פה כמו יתושים, אני יכול להצטרף ללחימה עכשיו?" שאל עומר את מוניקה.

"לא!" אמרה מוניקה בכעס.

"אבל תראי מה היא עושה, היא בלתי מנוצחת", אמר עומר.

"היא אחות שלנו, עומר, והיא צריכה את העזרה שלנו", אמרה מוניקה ולראשונה נשברה, בוכה כאילו היא נותנת לעצמה לראשונה לחוש את הרגשות שלה. "אתה לא היית שם כשלקחו אותה מהבית, אתה לא ראית אותה מפורקת בבית החולים המשוגע ההוא, אתה לא היית צריך להגניב לה אוכל כי הרעיבו אותה, אתה לא הסתכלת יום יום במראה ושאלת את עצמך 'למה אני מקבלת את היחס הטוב הזה ומישהי שנראית בדיוק כמוני מקבלת גורל אכזר'?" מוניקה כבר התייפחה. "אני לא… היא לא אשמה… היא אחותי התאומה…" ומוניקה עמדה שם, בכתה את לבה החוצה, כולם, כולל סנדרה, פאלקיה ושאר המאמנים פשוט עמדו שם וצפו בה דקות ארוכות טובעת בעצב שלה.

|תהרגי אותה| נשמע קול אלוהי.

"קרע מרחבי", אמרה סנדרה באוטומטיות כמעט.

המתקפה נאגרה בפיו פאלקיה, צברה מומנטום, נורתה ופגעה במטרה שלה. מוניקה נפלה הצידה. כולם הסתכלו על המראה בעיניים קרועות ובפה פעור. לאחר מספר רגעים, מוניקה נעמדה, שפשפה את העיניים שלה והסתכלה לאחור. ריי דחף אותה מהדרך והקריב את עצמו במקומה. שניה לפני שמת אמר – "תמיד אהבתי אותך".

סנדרה הורתה לפוקימון שלה לתקוף בשנית, אבל הפעם כל הפוקימונים ירו מתקפות שפגעו במתקפה של פאלקיה והעלימו אותה.

"תשאירו את זה לי, חבר'ה", אמרה מוניקה והפשילה שרוולים. היא הוציאה מהחגורה שלה פוקדור חדש, טל אמר "היי, אני מכיר את הכדור הזה", ומתוכו יצא פאלינקס ישראלי, המורכב מ8 חיילים שנראים כמו ליגיון של אבטיחים זועמים.

"אחותי, אני יודעת שאת שם", אמרה מוניקה וניגבה את פניה, "אני אציל אותך".

"תדרוך עליהם", אמרה סנדרה והפוקימון האגדי דרך על פאלינקס אחד ומעך אותו למוות.

"כנסו למבנה", אמרה מוניקה ובפעם הבאה שהוא ניסה לדרוך עליהם, הוא הרים במהירות את הרגל שלו בכאב וזעק לשמיים.

|תהרגי אותה| נשמע הקול האלוהי במוחם של כל מי שהיה בסביבה.

הרגליים של פאלקיה התרוממו לאוויר וחלונות מרחב הקיפו פאלינקס שני, סגרו עליו והעלימו אותו.

"אני רוצה שכל השישה תצרו מגדל", אמרה מוניקה ברצינות.

"זה לא הזמן למשחקים", אמר עומר.

"שתוק, אני יודעת מה אני עושה", אמרה מוניקה.

מתקפת קרן על נורתה מפיו של פאלקיה והרגה עוד אחד מהם.

"עכשיו", צעקה מוניקה וחמשת האבטיחים הזועמים קפצו ברגע האחרון לתוך הפה של פאלקיה כשקרן העל כבר נעלמה ופאלקיה היה על סף סגירת הפה שלו.

"אני לא יודעת מה עברת, סנדרה, ואני מצטערת שלא הייתי שם בשבילך אז, אבל אני פה בשבילך עכשיו ואני רוצה שתדעי שאני אחות שלך, זה אח שלך", מוניקה הצביעה על עומר שהרים את היד, "ואלה חברים שלך". סנדרה הסתכלה על כולם במבט סתמי וארוך. רוברט חטף עוד בעיטה לביצים מהפייטינג לאמה שלו. "אם אני יודעת לחבר אחד ועוד אחד, אז אני משערת שאבא שלנו היקר שטף לך את המוח עם הפוקימון ההוא, מושארנה, אבל מי שהיה אחראי לזה כבר שילם את המחיר, כולל הפוקימון עצמו, אין לך סיבה יותר להיות מרושעת, בוא לצד של הטובים, בואי לצד שלנו".

"לא", אמרה סנדרה בהחלטיות.

"אם כך לא נותרה לי ברירה. פיצוץ עצמי", אמרה מוניקה ופאלקיה התפוצץ מבפנים החוצה, חתיכות שלו נזרקו לכל עבר והתפזרו על האדמה הקשה.

"תרדים אותה", אמר רוברט לביוטיפליי שעשה כבקשת המאמן שלו. "אל תדאגי, מוניקה, אני יודע איך לטפל בה".

"תודה, רוברט", אמרו מוניקה ועומר ביחד, מלווים אותו במבטם בזמן שהוא מנסה לשים את סנדרה על הגב של פייטינג לאמה בדרך למרפאה.

= = = = =

"אני חושב שאנחנו בבעיה", אמר הראל כשנשמעה סירנה חדשה.

"מה הכוונה שלך?" אמרה ענת.

"אם אבא של נרקיס צדק ויש שבעה מדורי גיהינום, ועברנו אותו ואת סנדרה, זה אומר שנשארו לנו עוד 5 מבחנים".

"אוקי ו…?" אמר יויו בחוסר סבלנות.

"ותראה כמה מתו לנו עד עכשיו", אמר הראל והתחיל לספור את כולם – "אמה, תריף, היפאודון, סטון, פטריק, שון, רייס, ריי ופאלינקס".

"תוסיף לרשימה את קרוקוגאטור שלי", אמר טל בעיניים דומעות. כולם הסתובבו וראו את הפוקימון הענקי מוטל חסר חיים על האדמה. "לפחות הוא חי חיים מלאים", אמר טל וחייך בעצב.

כולם ניגשו אל טל ונתנו לו חיבוק קבוצתי.

"כמה מרגש", נשמע קולו של אדם חדש.

"מי אתה?" טל צעק לעברו.

"זה אבא שלי", נשמע קולה של ג'ול שנשרכה אחריו בבושה.

"אבא שלה?!" כולם חזרו אחריה.

"אתה איתנו או נגדינו?" שאל עומר.

"הוא נגדינו", פרופסור לבנטון הגיח משום מקום ונעמד לידיכם.

"פרופסור", אמרה ענת.

"אתה לא רצוי פה, בניה", אמר הפרופסור.

בניה: "מעניין שאתה סוף סוף מודה בזה, כי למיטב ידיעתי אף פעם לא הייתי רצוי בעיניך".

לבנטון: "לך מפה ונחוס על חייך".

בניה: "מצחיק, אחרי שהרסת את החיים שלי, של יריב ושל כל כך הרבה אנשים, אתה מתיימר להיות הבחור הטוב?"

לבנטון לא ידע איך להגיב לזה.

עומר: "אבל למה אתה נלחם נגדינו ולא איתנו? ג'ול היא אחת מהטובות".

בניה צחק – "טובה רק למראית עין. אם היית יודע מה היא מסוגלת לעשות, היית קורא לה בשם אחר".

עומר: "ועדיין… למה לך לשתף פעולה עם אבא שלי?"

"אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", סיכם בניה והוציא את נקרוזמה מהפוקדור.

"זוזו אחורה ילדים, תנו לי לטפל בזה", אמר לבנטון והוציא פוקדור משלו, מתוכו יצא לוקאריו.

"תקוף", אמרו שני הגברים בו זמנית והפוקימונים התחילו להילחם.

= = = = =

"לייזר מנסרתי", הורה בניה לפוקימון שלו.

"מטאור מאש", החזיר לו לבנטון.

שני הפוקימונים נפגשו במרכז הכפר, החליפו מהלומות ויצרו הרס רב.

אתם עמדתם בצד, והשקפתם על הקרב האיימתני. ג'ול מהצד שני לא העזה להרים מבט ולהסתכל לכם בעיניים מרוב פחד ובושה.

"אתה תמיד היית טיפש ואלים", אמר הפרופסור לבניה, "וזה שילוב מסוכן".

"זה מעולם לא עצר אותך מלהשתמש בי או בכסף שלי, נכון?" ענה לו בניה.

"אתה באמת חושב שאני לא יודע מה עשית?" שאל לבנטון והורה לפוקימון שלו לתקוף עם תותח פלאש.

"מה עשיתי?" שאל בניה בסקרנות.

"אתה היית אחראי לאותם נזקים שהאשמת את יריב בהם, הלא כך?" אמר לבנטון.

"מה הכוונה?" היתמם בניה.

"הנזק לכרכרה שלי, התינוקת של המנהלת, הנערות המתות, אתה היית אחראי לכל זה".

"תוכיח את זה", בניה ירק את המשפט האחרון לעברו.

לבנטון צחק בריקנות – "להוכיח? אני לא צריך להוכיח כלום! ההוכחה הכי טובה עומדת פה מולי".

"מה הכוונה?" שאל בניה.

לבנטון: "הבת שלך".

בניה: "מה איתה?"

לבנטון: "היא הייתה אמורה להיות הילדה הכי מתוקה, הכי אדיבה והכי טובה שהעולם הזה הכיר. לא? ותראה מה הפכת אותה להיות… מכונת הרג משומנת".

"למדתי מהטוב ביותר", אמר בניה וצחק. ג'ול התכווצה עוד קצת במקומה. "אתה לא יכול לנצח אותי", המשיך בניה להתרברב.

"אני לא…", אמר הפרופסור, "אבל האגו שלך כן".

"מה הכוונה?" שאל בניה ושלח את נקרוזמה לתקוף את לוקאריו עם לייזר מנסרתי.

"תמיד חשבת שאתה יותר טוב מכולם, שאתה יחיד בדור שלך, ואין כמוך יותר בעולם", לבנטון לחץ על כל הכפתורים של בניה שהתחיל להתעצבן.

"ואני באמת כזה".

"אתה כלום ושום דבר", חזר לבנטון על המשפט הישן.

בניה כבר לא יכל להתאפק – "אתה בן זונה אמיתי. תמיד אמרת שהייחוס המשפחתי שלי לא יביא אותי, את אבא ואת הילדים שלי לכלום, ותראה אותנו עכשיו, תראה את הבת שלי, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר טובה והרבה יותר מוצלחת מכל הילדים של יריב ביחד".

"זה נכון", אמר לבנטון בהרהור.

"אז טעית!" אמר בניה בניצחון.

"כן, טעיתי, אבל הנזק כבר נעשה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה", אמר לבנטון בצער.

"מה הכוונה?" אמר בניה בבלבול.

"אני טעיתי ושילמתי את המחיר האולטימטיבי, הבת שלי מתה, ואתם הפכתם להיות מפלצות. את הבת שלי אני לא אוכל להחזיר לחיים, אבל לפחות אתכם אני אוכל לנצח ולהשמיד אחת ולתמיד".

בניה: "אתה לא תזכה לגאולה הזו שלך, אני אדאג לזה באופן אישי".

לבנטון התחיל להזיע. "חששתי שתגיע לזה".

ליו המבולבל פנה אל עומר ושאל: "מה הכוונה? למה הוא התכוון?"

עומר פתח את פיו, סגר אותו, נענע את ראשו מצד לצד בחוסר אמונה ואז אמר – "גם אם בניה יובס, הוא ישלח את ג'ול לסיים את המלאכה שלו".

ליו: "אה… הו!"

בניה: "לייזר מנסרתי!"

פרופסור לבנטון כבר לא תקף בסבב הזה. שנייה לפני שהמתקפה פגעה, הוא הסתובב לעומר, הסתכל לו בעיניים ואמר לו – "עומר, אני ממש מצטער, אני אוהב אותך", ואז נפל.

בניה עמד שם וצחק. ג'ול התחבאה בתוך עצמה, לא יודעת איפה לקבור את עצמה ואתם הסתכלתם עליו ולא ידעתם איך אפשר לעשות דבר כזה, או מנגד, איך אפשר לנצח אותו.

"טוב, עוד מישהו רוצה נשיקה?" שאל הראל בענייניות, "כי נראה לי שזה הרגע שבו אנחנו מתים".

מוניקה הסתכלה על עומר וחייכה חיוך עצוב לעברו. צ'ארלי וענת התחבקו. יויו אמר לליו: "היה כיף להכיר אותך". וטל נתן מכות חזקות לסמארטפון שלו.

"מה אתה עושה?" שאל רוברט שחזר לזירת הקרב.

"מנסה לגרום לדבר הזה לפעול", אמר טל בתסכול.

בניה הוציא עוד 2 פוקדורים, מהם הוא הוציא את לונאלה וסולגליאו. זה היה עניין של כמה דקות, אבל נקרוזמה התחיל לשאוב אותם לתוכו, מתאחד איתם, יוצר יצור חדש לגמרי, צבוע בצבע לבן, שקוף, צהוב, גובהו נישא ל7.5 מטרים, משקלו 230 ק"ג, כנפיים נפתחו מצדדיו, זנב ארוך התארך מאחוריו והוא נחשף במלוא תפארתו – אולטרה נקרוזמה. בניה הודה: "בלי ג'ול לא הייתי יכול להשיג אותו".

"כוס אמק ערס", אמר טל.

"מה קרה?" שאל ליו.

"הפלאפון שלי לא עובד", התוודה טל.

"לא נראה לי שזה הזמן לעשות שיחות טלפון", אמר הראל.

"נראה לי שזה בדיוק הזמן לעשות שיחות אחרונות", אמר רוברט.

"אני לא מנסה להתקשר, אני מנסה לפתוח פורטל", אמר טל.

"לפתוח פורטל?" שאל יויו.

"כן", אמר טל ודפק את הפלאפון על היד שלו עד שהוא נשבר.

"נראה לי שזה כבר לא יעבוד", אמר עומר.

"את מי ניסית להשיג?" שאלה מוניקה.

"את הופה", אמר טל.

"מה הוא יכול לעשות בשבילנו עכשיו?" שאל ליו "לשגר אותנו לעולם אחר?"

"לא", אמר טל, "להביא תגבורת".

חיוך ענקי נפרס על פניו של ליו – "אנון, שמעת אותו, נכון?"

ישר נפתח חלון לחלל של האנון וסימן שאלה נעלם לתוכו, לא עברה שנייה והוא חזר ולצדו הופה.

"הופה!" צעק צ'ארלי.

"את מי אתה מתכנן לזמן?" שאלה ענת.

"את החברים שלי", אמר ליו.

100 חישוקים מוזהבים נפתחו מעל כפר ג'ובילייף ודרכם עברו כל האנון, עליהם פיקד ליו.

"ועכשיו את החברים שלי", אמר טל.

100 חישוקים חדשים נפתחו מסביב לנקרוזמה ודרכם עברו כל תושבי בירדיה, כולל זקן השבט.

"הם יותר כמו חברים שלי עכשיו", אמרה מוניקה בחיוך.

"היי, אפשר גם להביא את החברים שלי?" שאל יויו והופה הנהן בחיוך.

100 חישוקים נפתחו בפעם השלישית וכל הדריפלון של איש הבלונים הצטרפו לקרב.

"כוח סודי", אמר ליו והצביע על אולטרה נקרוזמה.

"פיצוץ עצמי", אמר יויו וצחק בהקלה מלאה על שינוי הסטטוס קוו.

"אני אתן לך את הכבוד", אמרה מוניקה.

"תודה", אמר טל, "ביט-אפ".

הפוקימונים השונים תקפו את נקרוזמה בזה אחר זה. האנונים תקפו אותו עם המתקפה שלהם, חלקם פגעו וחלקם החמיצו. את בניה לא עניין כמה חזקה המתקפה שלהם, הוא האמין שאין מקום למתקפות מגננה או להתחמקות, הוא נתן לפוקימון שלו לספוג את הכל במטרה שהוא יוכל לתקוף אותם שוב במלוא הכוח. אנונים רבו נפלו כשלבסוף נקרוזמה שוב תקף עם מתקפה בלתי ידועה.

הדריפלונים התפוצצו בזה אחר זה ליד נקרוזמה ויצרו הרס רב. הם פגעו בו שוב ושוב ושוב, אבל הפוקימון האגדי לא נפל ולא היראה סימני פגיעה או חולשה. הוא חיכה עד שהאחרון שביניהם יתפוצץ ואז הוא תקף את אלה שלא הצליחו להשמיד את עצמם. יויו אמר להם תודה מקרב לב.

אנשי בירדיה כבר היו מנוסים יותר בקרבות והם תקפו את הפוקימון האגדי מכל עבר, בלי הפוגה ובלי רחמים. אפילו זקן השבט הצטרף ללחימה. עיניהם של טל ומוניקה התמלאו דמעות של שמחה וגאווה כשראו את אנשי הציפור מתגייסים לעברם. הם אפילו חייכו כשזקן השבט שלח את המתקפה שהוא הכיר מלפני מאה שנים. נקרוזמה נפגע, אבל עדיין לא הובס.

"ג'וליה", קרא בניה בעוצמה לאחר כמה רגעים.

"כן, אבא", היא אמרה בעצב.

"הם ינצחו אותי עוד רגע", הסביר בניה.

"כן, אבא", אמרה ג'וליה ודמעה זלגה על פניה.

"אני רוצה שתבטיחי לי שתלחמי בהם אחרי שאני ונקרוזמה ניפול".

ג'ול היססה.

"ג'וליה!" הוא שאג עליה.

"אני מבטיחה, אבא", היא אמרה בצער רב.

"זו הילדה הטובה שלי", הוא טפח לה על הראש כאילו הייתה חיית מחמד ואז קפץ לשדה הקרב.

ג'ול עמדה שם, צופה בפוקימונים ממשיכים להגיח מתוך החישוקים, ותוקפים את נקרוזמה. היא ראתה את חבריה עומדים בצד השני, מביטים בקרב, מעודדים את האנונים, את אנשי בירדיה ואת מי שנשאר מהדריפלונים. עצב כבד עטף אותה. היא חיבקה את עצמה והתנדנדה קדימה ואחורה.

אחרי כמה רגעים, אבא שלה נפל.

הבכי לא איחר להגיע.

עוד כמה רגעים עברו וגם אולטרה נקרוזמה נפל.

ג'ול כבר לא ראתה מרוב דמעות.

לאט לאט שדה הקרב התפנה מפוקימונים, אנשי ציפור וגופות אותם הופה שיגר למקומות אחרים.  כשלבסוף הכל עבר, עמדה מולכם על הגבעה הגבוהה ג'ול הקטנה ומשרוקית בידיה. "אני מצטערת", היא מלמלה ואז שרקה במשרוקית. "חמודי, בוא הנה בבקשה".

לא ברור לכם איך ולמה, אבל פאומי של ענת, פאלקוייר של טל, אמבריאון של עומר, פלייגון של ליו, פייטינג לאמה וביוטיפליי של רוברט, פיוקומוקו וקאראקוסטה של יויו וליליגאנט של מוניקה מצאו את מותם בלחימה מול ג'ול.

"נשארנו רק עם אינטיליאון של מוניקה, אבסול של הראל, טוקסטריסיטי של צ'ארלי, אנון שלי, ואינפרנייפ של עומר", אמר ליו וספר את הפוקימונים שעמדו סביבו.

"שום אדם חי לא יכול לנצח אותה", קבע יויו נחרצות.

אומנם השמיים היו קודרים, חושך מוחלט שרר בחוץ, היה לכם קר וירד גשם, ורוחות נשבו בעוצמה. אומנם היה לכם אומלל וגופות הפוקימונים שלכם היו טריות במוחכם, אומנם נלחמתם בכל הכוח, ואומנם כל תקווה לניצחון נעלמה. אבל לפתע הופיע משום מקום עלה ירוק, הוא ריחף לו, עשה כמה סיבובים ונחת בעדינות על הרצפה. עוד עלה בקע מתוכו, אור יצא מתוכו והוא התחיל לרקד באוויר. עלה נוסף פרח משם והתחיל לרקד. אורות לבנים התחילו לבקוע מריקוד העלים שנוצר ומנגינה התחילה להישמע. בהתחלה היא הייתה רחוקה ולא מובנת ולאט לאט העוצמה שלה התחזקה, לצד כמות העלים והריקודים. לפני שהבנתם מה קורה, עמוד ענקי של עלים התאסף סביבכם, יצר תצוגה מרהיבה וירה קרני אור לכל עבר. מנגינה ענוגה ליוותה את המחזה המרהיב.

"שום אדם חי לא יכול לנצח אותה. ומה עם אדם מת?" נשמע קול מוכר מבעד לזמן.

פתח זהוב נפתח במרחב שנוצר ומתוכו יצא סלבי. הוא התחיל לרקד ביניכם, נוגע בכם, מחייה בחזרה לבריאות תקינה את הפוקימונים שנותרו בחיים, צוחק ומתעופף לו. ג'ול הסתכלה עליו בחוסר אמון מוחלט. סלבי הסתובב סביב דיאלגה, הקיף אותו מספר פעמים ואז התעופף לשמיים. לפתע אור בקע מתוך החשכה, לפתע הרוח פסקה, לפתע מזג האוויר נהיה חמים, לפתע נהיה אביבי. ואז מתוך הפתח הזהוב של סלבי הגיחה צללית, מאחוריה פסעו 3 דמויות נוספות.

"אני לא מאמין למראה עיני", אמר רוברט.

"שלום לך, ג'ול", אמר פרסיבל.

"אתה… אתה… אתה אמור להיות מת…", היא גמגמה בחוסר בטחון.

פרסיבל: "הו, אל תדאגי, אבא שלך עשה עבודה טובה מאוד. אני בהחלט מת. אבל סלבי פה הואיל בטובו לתת לי חלון זמן קצר לסגור איתך חשבון, לראות מי מאמן/ת הפוקימונים הטוב מבין שנינו".

"הפוקימונים שלך לא יצליחו לנצח את חמודי שלי", את זה היא כבר אמרה בביטחון.

"הו, אני יודע", אמר פרסיבל, "אבל עם סלבי זה כבר סיפור אחר", הוא חייך.

5 6 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
54 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
13 days ago

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההשבץאהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההשבץאהההההההההההההההה

Tal Harush
13 days ago

פרק קשה וכואב, אני יודע שהיה צריך להתעלל בנו קצת, אבל בשבילי זה היה יותר מידי. קרוקו הוא הילד המתוק שלי, ולא מספיק שלקחת אותו ממני, אין לי פוקימונים יותר. אני לא מבין איך אופיע בחלק הבא, קהל שמריע? אאוץ' צריך לנקום הביטמן בסייר חלק שני. יש לי כבר תכנון בשבילו גם ככה, אבל נראה לי שאתעלל בו קצת.
ליבי שותת דם, בידיעה שכל מי שהיה קשור אליי הושמד או נהרס לו האופי.
1.רייס, השותף המקורי שלי – מת.
2.קרוקוספייק הקטן שלי, שגדל לקרוקוגאטור הטוב והנאמן שלי, נתן את כולו בקרב האחרון של חייו, ומת. מזל שנתתי לקרוקוספייק ולקרוקוגאטור רול בסייר כי אחרת הייתי מחוק.
3.פאלקוייר היקרה שלי, אפילו לא הספיקה להטיל ביצים באמת, וכבר אבדה.
4.אנשי בירדיה עברו את הרידמפשן הכי מכאיב שהיה לי, כשהיטמן הפך אותם לפוקימונים (אכזבה) לשובינסטים לשעבר (לפחות לשעבר) ולשבט פרמיטיבי אכזרי (אאוץ' רציני)

  1. פאלינקס הגיעו והלכו, תפסתי אותם לפני הסיפור, ואיבדתי אותם ברגע שנפגשנו שוב.

אין לי הרבה מה להגיד על הפרק הזה, מעבר לכך שמצד אחד נהנתי, ואני מחובר ממש לסיפור, ומצד שני, אני שבור ממש. הפרק היה קשה, ואפילו מאכזב, הדמות שלי כנראה סיים את תפקידו, כי אין לי פוקימונים יותר. אני מקווה לסוף טוב, ושאזכה אולי לפגוש שוב את חברי, אם סלבי פה, ואולי גם דיאלגה אדון הזמן, אולי יקרה נס.
בלב כואב, אני מסיים את התגובה, ומודה להיטמן על הסיפור האדיר הזה, שיסתיים כשכולנו נגיב, והחלק האחרון יוכל לצאת. אני אלך לבכות את נפילתו של חבר, ואשאיר אתכם כאן, להגיב גם אתם. ואם יש לכם תנחומים בשבילי, אני אשמח.
נפרד בשתי תמונות קטנות של האגדה שעזבה אותנו

קרוקו3 רידיזיין.jpg
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
Reply to  Tal Harush
13 days ago

מילים חזקות טל כל הכבוד קוגאטור המסכן אבל אתה יודע איך אומרים שתי לבבות כואבים פועמים יותר חזקים מלב כואב אחד

למ"א (ליו מאמן האיבי)
למ"א (ליו מאמן האיבי)
Reply to  Tal Harush
13 days ago

אגב זה רק אני או שהכל באשמתי?

מיוטו המלך
מיוטו המלך
Reply to  Tal Harush
12 days ago

עבדות

דארת' מולגי נותן F בצ'אט
דארת' מולגי נותן F בצ'אט
13 days ago

כל כך הרבה מוות… שון ופטריק רק חזרו וכבר מתו, אמה הציגה את עצמה ומתה, רייס חשף שהיו לו רגשות כלפי הראל ומת, תריף וסטון מתו, ריי הקריב את עצמו כדי להציל את מוניקה ומת, לבנטון מת… שלא לדבר על כל הפוקימונים שאיבדנו (איך קרוקוגאטור), כולל כמה חדשים כמו פאומי של ענת, ויותר מזה – לגיון. האבטיחים. הזועמים! כל כך הרבה זמן ביקשתי אותם, וסוף כל סוף זה קרה – רק כדי שימותו מיד כדי להביס את פאלקיה. ואם כבר מדברים – מוטי ומושארנה הובסו, פאלקיה הובס וסנדרה מתחילה להשתקם, בניה ונקרוזמה הובסו, ועכשיו אנחנו במדור הגיהינום הרביעי עם ג'ול ועם חמודי שעשה קינג קרימזון וחיסל חצי מהפוקימונים. אני מקווה שג'ול לא תצטרך למות והם יצליחו להציל גם אותה… פרסיבל חוזר סטייל אובי-וואן-קנובי כפי שחזינו בזכות סלבי (איכשהו), והולך להילחם בג'ול. אבל מי היו שתי הדמויות האחרות – הפוקימונים שלו? זה לא היה ברור.

האחים ללא ספק היו חלק מרכזי בפרק. סנדרה שראתה הבזקים מהאמת וכנראה סוף סוף תעבור צד, ומוניקה שסירבה להרוג את אחותה וגם גוננה על אחיה לאורך כל הקרב. מה שכן, זה גרם לי לקלוט חור בסיפור ששכחתי ממנו – מוניקה אמרה בפרק תשע שהיא אפילו לא ידעה שיש לה אחות, אבל כאן אנחנו רואים שהיא ממש הכירה ואהבה אותה בעבר. בינתיים אני פשוט אניח שהמעבר לעולם הפוקימונים השפיע בדרך זו או אחרת על הזכרונות שלה, והם לאט לאט חזרו אליה.

נותרו לנו שלושה מדורי גיהנום לא כולל ג'ול, שמן הסתם יהיו נרקיס, יריב וארכאוס – בסדר זה או אחר. נרקיס ויריב קריטיים, כי הם חשובים לנבואה האמיתית של מערת האנון. איזה טוב יכול להיות ביריב? איזה מעשה טוב זורוארק ו/או נרקיס עשויים לעשות? ולמען מיו, איפה לעזאזל גירטינה?! הרוע שיצא מהפנינה בנבואה מזכיר את הכנפיים של גירטינה, אולי זה קשור?

הקיצר, F בצ'אט, יזכור את הנופלים (ובמיוחד את לגיון האבטיחים הזועמים ואת קרוקו), אל תתנו לג'ול למות ואנחנו צריכים איחוד משפחות מרגש עם סנדרה המשוקמת, מוניקה ועומר. בעצם, תוסיפו גם את ג'ול המשוקמת לאיחוד, למה לא, ורביעיית הגורל סוף סוף תתאחד.

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון

לא יכולתי להסכים יותר

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
13 days ago

אוווווווווווקי זה הפרק לפני האחרון כאדי שאכתוב ארוך

א. פרק קשה מאוד זל קרוגאטואר
ב ליו נכנס למצב באד אס ונלחם כמו שצריך בדיוק כמו שביקשתי
ג גילינו מה באמת קרה אם נרקיס
ד כל הפוקימונים מתו חוץ מאנון וגוקר
ה לגיון אביטיחים זועמים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ו גול היא מאוד חזקה
ה רגש ובילדאפ מתורף
ז בניה יא בן של חמוס
ח לבנתון תודה
ט הופה ממשיך להיות חבר של אנון
י ליו מארה את הצד האמיתי שלו ונלחם כמו מלך
וכ ואחרון למה פלייגון פאלקויור וכל שאר הפוקימונים מתו? זה נראה לי למתרת הסיפור אבל ציס זה לא קצת מוגזם?

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון

תיקון: כולם מתו חוץ מאבסול אינטלאון אינפרנייפ ואנון ומה שמוזר זה כולם מתחילים באות: א היט מנסה לרמוז משהו?

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון

אולי א כמו אילומינטי?!!?!?!???!?!?!?!?!!?!?!?!?1?1?1?1??!?!????1?1?!?1

מולגי
מולגי

או… ארכאוס?

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
Reply to  מולגי
12 days ago

או איבי?

מיוטו המלך
מיוטו המלך

משולש

דארת' מולגי נותן F בצ'אט
דארת' מולגי נותן F בצ'אט

גם טוקסטריסיטי עדיין חי… אבל יפה שזכרת את השם של אינטליאון

ג'ייס
ג'ייס
13 days ago

אוקיי, היה הרבה מוות, ג'ול פנתה נגדם ופרסיבל חזר יחד עם סלבי.
הפרק מצוין אבל לא הבנתי מאיפה באה המוזיקה לקרב, אשמח אם יחד עם כל הסיפור של תחיית מתים תחיה גם את גרייס לקרב האחרון (עם אלאקזם ועוד התפתחות איוי), תודה רבה מראש

Orharel1
Orharel1
12 days ago

וואו!!!! אחד הפרקים הטובים ביותר בסיפור!!! מתרגש לקראת פרק הסיום שהולך ומתקרב וכעת אנסה לרשום כאן תגובה ארוכה ומכבדת אשר תביע את כמות ההערכה שלי לפרק הזה!

אוקי, אז אנחנו מתחילים מאיפה שהפסקנו, הזקנה שהובילה אותנו למערה של אנון הייתה למעשה אמה?? אבל חשבתי שהיא הייתה ילדה! מה זה? רפרנס קטן לפרק של גאסטלי באנימה? (לפחות אני ראיתי את זה ככה) גם התגלית של שאר החבורה לכך ששון ופטריק חזרו לחיים מצחיקה…

אוקי, אז מסתבר שמה שקרה לנרקיס היה בגלל קללה שהוטלה על זורוארק אבל אנחנו גם מגלים איך אפשר לשחרר אותו מזה, אבל זה קצת מסובך בהתחשב בכך שאי אפשר להגיד לו לעשות משהו טוב במכוון…

הגענו לקרב הגדול הראשון: אבא של נרקיס מוטי עם המושרנה שלו, בהתחלה לא כזה מאיים… עד שהוא לפתע השתלט על קרוקוגאטור וניפץ את המוח של אמה בתוך הראש שלה!!!!

אנון נתן קרב טוב נגדו אבל קרוקוגאטור סבל קשות בקרב הזה 🙁

אבל אנון הצליח לגבור על מושרנה ו… לפרק את מוטי לגורמים…. אתגר ראשון הושלם? אני מניח…

אבל זו רק ההתחלה, כי… אם הבנתי נכון יש עוד שישה אתגרים שיבואו אחריו…

לענת יש פאומי! נציגות של פוקימון מדור 9!!! (ואיזה מזל שזה לא לצ'ונק…)

האתגר הבא והשני בסיפור הוא סנדרה ופאלקיה… הרבה יותר קשוח…

הקרב הזה היה גם טראגי, שגבה הרבה הריגות עצובות, ביניהם גם שון ופטריק שהרגע חזרו מעולם המתים, עצוב שהם לא הצליחו להישאר הרבה וכבר הם חזרו…

ואז רוברט מקבל בעיטה לביצים מפייטינג לאמה!!!!!!!

החיזיון מהעבר של סנדרה היה קטע מדהים ויכולתי לדמיין אותו בראש בצורה טובה! פשוט מדהים!

אבל אז מגיע הקטע ההירואי שבטוח אימולגה התרגש מאוד לקרוא: מוניקה שלחה את לא אחר מאשר לגיון האבטיחים הזועמים!!!!!!!!!

שבצורה הירואית הקריבו את עצמם ופוצצו את פאלקייה מבפנים!

אז האתגר השני הושלם! אבל באיזה מחיר… כי הרבה מתו בקרב הזה…

המוות העיקרי היה של קרוקוגאטור 🙁 איזה עצוב… רציתי שהוא ישאר בחיים בסוף הסיפור…

ו… עוברים אל האתגר השלישי: בניה, אבא של ג'ול עם נקרוזמה, הפרופסור רוצה לסגור חשבון ולנצח אותו, אבל אז, הוא הובס. אכן, פרק עצוב מאוד…

ואם זה לא מספיק, בזכות ג'ול בניה הצליח להפוך את נקרוזמה לאולטרה נקרוזמה, עוד פוקימון קשוח ביותר!!!!

אבל למזלינו הרב אנון הצליח לקרוא להופה בשביל לזמן עזרה גדולה! כל האנונים האחרים, תושבי בירדיה והדריפלונים באו לעזור והצליחו לגבור על נקרוזמה! אהבתי את הקטע הזה, זה מדהים איך הצבא הגדול הזה הצליח לגבור על בניה ואולטרה נקרוזמה הגדול!

זה היה האתגר השלישי והאתגר הרביעי הגיע מיד אחריו: ג'ול באה להמשיך את מה שאביה התחיל עם חמודי! כמה חבל שאנחנו צריכים להילחם נגד חמודי!!!!

אבל ברגע שהכל אבוד סלבי הופיע עם החדשות הכי משמחות! פרסיבל חזר!!!!!!!

ו… אני מניח שבפרק הבא אנחנו נראה אותו מתמודד נגד חמודי ואולי גם ינצח! מי יודע…

אז…. כן, זה היה פרק מדהים (כמו שאמרתי, אולי הפרק הכי טוב שהיה עד עכשיו) ונהנתי לקרוא אותו ככה על הבוקר…

מניח שהשלושה שנותרו בשבעת מדורי הגיהינום יהיו נרקיס/זורוארק, מישהו עם גיראטינה וארקיוס.

או שאולי יהיה אתגר אחר במקום נרקיס ואז נרקיס בעצמו יציל אותם וישתחרר מהקללה?

אני מניח שנגלה את זה כבר בפרק הבא והאחרון…

נ"ב: פרסיבל חזררררר!!!!!!!!!!!!!!

Yoyo
Yoyo
12 days ago

וואו, איזו פתיחה. אני אתחיל בלהגיד ששבירת הקיר הרביעי הייתה מאוד מצחיקה ואהבתי את זה, אם זה יקרה עוד פעמים בעתיד אני אהיה בעד כי זה הופך את זה ליותר מצחיק, דבר שני, לטס גו!!! פטריק חזר אליי!!! וכמובן שגם שון חזר אלינו!!! איזה כיף זה ששניהם חזרו, דבר שלישי, הזקנה הזאת היא אמה?! עם הנשמות של סבתא שלה ואמא שלה שגם להן קראו אמה?! אז רגע, אם איזו אמה דיברנו בעולם הבא? ואיך היא ידעה את השם של יויו שאפילו אני לא ידעתי את השם שלו?! אהבתי את הציור, במקום לנסות לדמיין שזה לא בהכרח דבר רע, זה מראה את הציור ואני חושב שזה מאוד נחמד וזה גם מוסיף לסיפור עצמו. אם סנדרה תעבור לצד שלנו המשחק באמת ישתנה אבל עדיין יש את יריב שהוא בעיה מאוד גדולה, אז מעניין אותי מה עומד לקרות בסיפור הזה עם כל הנבואה של זורואק וצוות פנינה.
 
איך מוטי יודע את כל השמות שלנו? חבל שמוטי לא יודע את האמת, הכל בגלל יריב הזה, אני כל כך רוצה להילחם מולו אם שלושת פוקימוני המים שלי, שבתקווה שפטריק יתפתח בעתיד להיסואין סמוראט ואז יהיה לנו פוקימון אופל נוסף כי זה נראה שהם מאוד שימושיים בסיפור הזה. ליו יצא קצת חרה, בגללו אמה מתה! הוא עוד ישלם, או שלא, לא יודע אבל הוא סתם עצבן אותי עכשיו כי אני אהבתי את אמה לפחות את הגרסה של הילדה הקטנה שדיברנו איתה בעולם הבא. ליו באמת צודק הוא עשה טעות גדולה שהוא התעסק איתנו, יותר נכון עם חלקנו. לאאאא, קרוקוגאטור רק שלא ימות, הוא לא מת נכון? אני מקווה שלא, אני מאוד אוהב אותו עם כמה שהוא מפחיד ומפלצתי. טוב, אז מוטי מת, אבל זה די הגיע לו עכשיו, גם אם זה לא היה הכי חכם, לא היה משהו אחר לעשות נראה לי.

זאת הייתה ממש אזעקת שווא, חבל שסתם חיכינו שם עד שמישהו בא, מה קרה לסנדרה שלקח לה שנה להגיע אלינו, למה סתם לחכות. זה עומד להיות חתיכת קרב אחרי שכולם הוציאו את הפוקימונים שלהם, ויש לנו את פטריק אני מזכיר, הוא אגדי בפני עצמו, ואני שמח לראות הצוות שלי במלאו ביחד, כמובן אין את בוביטון שאני מתגעגע אליו מאוד אבל אני בסדר כי פטריק איתי. זה רעיון מאוד חכם להשאיר את עומר בסוף לקרב מול יריב, אני מרגיש שנרקיס גם כן בסוף יגיע לקרב מול יריב ובהתחלה הוא יהיה נגדנו ואז הוא יעזור לנו לנצח את יריב ומי יודע, אולי את ארכיאוס, ואני כבר אומר שאם אפשר לתפוס את ארכיאוס אני אעשה את זה גם אם זה לא יקרה וזה לא יכתב פה. ודרך אגב, זה ממש מגניב שלענת יש פאומי, אפילו שאין כמעט מידע עליו, זה ממש מגניב לראות את ענת משתמשת בפוקימון מדור 9, וזה היה די נחמד שגם לענת וגם לצ'ארלי יש פוקימוני חשמל, הם זוג מעולה. אז רגע, גם היפאודון וגם פייטינג לאמה מתים? אני מרגיש שעוד כמה עומדים למות ואני לא כזה אוהב את זה. נזכרתי בעוד משהו שרציתי להגיד, על הצוות שלי, זה היה כל כך מגניב לראות את יויו אומר לפטריק אתה יודע מה לעשות, זה היה מדהים בשבילי, וגם שסושי עשה משהו בפעם הראשונה בחיים שלו, כי פטריק ידוע כבר בעזרה המדהימה שלו בלבלוע הכל, לאונדרו עזר בעולם הבא עם הרפסודה וסושי שובר חלונות, צוות מדהים. וחבל שתריף מת, זה באמת בעיה שלו, אם אתה לא מגיב אתה מת. אני למדתי את זה שאיבדתי את פטריק אבל הוא חזר אליי!

הזיכרונות של סנדרה, זה היה קצת קריפי אבל בצורה טובה, אני מדמיין את זה בתור סדרה, בחיים האמייתים או מצויר, זה יכול להיות מגניב. אבל לגבי סנדרה, זה ממש עצוב מה שהיא עברה, אני יודע שהיא רעה אבל היא לא רצתה לעשות את זה, החיים שלה סוג של היו קבועים מראש, לא הייתה לה שום שליטה. כמו דארת' וידר מסטאר וורס, הוא היה טוב בהתחלה אבל בגלל פלפטין ( הרע ) הוא הפך להיות רע, אבל בזכות לוק הוא הפך להיות טוב ברגעים האחרונים שלו, מה שאני אומר שנראה לי שמוניקה ואולי גם עומר יוכלו להחזיר את סנדרה למי שהיא הייתה, בת אדם טוב, ואולי גם ג'ול תעזור אבל אני לא רואה אותה שם כרגע, אני מקווה שהיא תבוא כי אני גם אוהב את ג'ול אבל היא מאוד חזקה, אז נצטרך אותה לקרב הזה.

הייתי בטוח שפייטינג לאמה מת, אם הוא בעט לרוברט בביצים איך רוברט חי בדיוק, כי אם הוא בעט כמה פעמים הוא חייב להיות על סף מוות, לא? אבל אני אתייחס לדבר המעצבן ביותר, הוא חזר לפני שניה?! למה להרוג אותו?! למה להרוג לי את פטריק עוד פעם, למה להרוס לי את השמחה, אם פטריק מת לפחות תחזיר לי את בוביטון שהוא לא ימות! בבקשה. אהבתי שכרגע אין שום התייחסות למוות של ריי, ריי פשוט SIMP, תמיד אהבתי אותך, אני אוהב את מוניקה ואני שמח שהיא חיה, אבל זה היה קצת מוזר, למה לא הוא לא משך אותה אליו ואז שניהם היו חיים, קצת חשיבה ריי. עכשיו שהקרב נגמר עם סנדרה אני מקווה שקצת היגון יכנס בה והיא תעבור לצד שלנו.

יותר מדי מתו, ועכשיו איבדנו את מי שבשבילי הוא השני הכי עצוב פרק הזה, אחרי פטריק, קרוקוגאטור, לא נשכח את כל הנופלים ונראה לי שבשבילי זה יהיה בעיקר שניהם, אני לא יודע מה הדעות על פטריק אבל הוא יהיה לי חסר, אפילו שהוא רק חזר עוד פעם, הייתי בטוח שהוא יהיה יותר זמן, אבל כמו שאתם רואים זה לא קרה. בקיצור, בניה חזר ואיתו ג'ול, ועכשיו בניה ולבנטון נלחמים, זה לא עומד להיות טוב, או שכן, בגלל שבניה עכשיו בצד של יריב אני בעד לבנטון בגלל שהוא לא מנסה להרוג אותנו אפילו שהוא שם בהכל. ולמה אני יש לי תחושה שללבנטון יש מגה לוקאריו?

וואו, זה היה חתיכת סוף לפרק הזה, יש הרבה מאוד דברים שאני צריך להגיד. הדיאלוג של לבנטון ובניה היה מדהים, אפילו שלבנטון מת, הוא עשה את הדבר הנכון, ולא הבנתי למה הוא אמר לעומר שהוא אוהב אותו, רגע, לא משנה זה בטח בגלל שהוא מזכיר לו את יריב, או משהו כזה, זה ההסבר הכי הגיוני שיש לי. נעבור לקטע שהופה הגיע וכל בירדיה הגיעו, כל האנון הגיעו וכל הדריפלון הגיעו שאני פשוט מתתי מצחוק בקטע הזה, זה היה כל כך מצחיק ואני חשבתי על דבר אחד וזה " הנוקמים סוף המשחק " זה היה בדיוק כמו הקרב הסופי. דרך אגב אני לא יודע איך בניה כזה OP אבל אני עכשיו עוד יותר פוחד מיריב, וגם יש עוד כמה קרבות בהמשך אז זה עומד להיות עוד יותר קשה, הביט אפ של בירדיה היה הדבר הכי טוב בקרב הזה, כמובן כל הפיצוצים היו טובים אבל זה פשוט היה טוב מדי כדי להיות אמיתי. זה לא נראה טוב שג'ול עברה צד אפילו שהיא לא רוצה, זה לא משנה את העובדה שהיא עדיין הדמות האהובה עליי. עכשיו שאין לאף אחד פוקימונים חוץ מחלק קטן מאוד מאוד, בוביטון חייב לחזור אליי ואם צריך ללכת לעולם הבא עוד פעם כדי להביא את פטריק אני אעשה את זה בלי שום היסוס. ההופעה של סלבי בהחלט הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה אבל מה שעוד יותר לא ציפיתי לא זה החזרה של פרסיבל!!! קרב חוזר בין פרסיבל לג'ול, זה עומד להיות כל כך טוב, אני ממש אהבתי את הקרב הקודם שלהם אז אני יודע שאני עומד לאהוב את זה לא משנה מה. ומי הם השלוש דמויות האחרות מאחורי פרסיבל??? אני חייב לדעת!

לסיכום פרק מעולה, את אמת אפילו שכולם מתו, בכולם אני מתכוון לכל הפוקימונים של יויו, וכמובן של כל השאר פלוס עוד כמה דמויות, זה נראה לי הפרק האהוב עליי, היה פה הרבה אקשן, הפתעות, עצב, ומתח, היה הכל! מקווה שגם הפרק הבא יהיה ככה.
 

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
Reply to  Yoyo
12 days ago

האמת שליו לא יצא חרא ולא בגללו אמה זל מתה זה בגלל סבתא שלה שקיללה את נרקיס ומוטי שלא רצה לשמוע

Yoyo
Yoyo

אני יודע, אבל הוא קצת הלשין עליה יותר נכון על סבתא שלה,אה לא משנה, שחכתי שהנשמות של סבתא שלה ושל אמא שלה אצלה אז ליו בסדר

מולגי טיפה מפחד ממאשרנה עכשיו
מולגי טיפה מפחד ממאשרנה עכשיו
Reply to  Yoyo
12 days ago

כאילו, לא חושב שליו ידע שמוטי יחליט פתאום לפוצץ לה את הגולגולת… חושב שליו פשוט העביר את זה לאמה שאולי היא תצליח להסביר לו.

Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
Rimuru Tempest (רימולגי מחשב)
12 days ago

פרק טוב

סתם

ריי סימפ טוב
מעניין מי שתי הדמויות האחרות שבאו עם פרסיבל
וסופסוף אדוני האבטיחים וגם זה מרגש אותי שהספמת את כל האגדיים שקיימים חוץ מטוב הרבה אגדיים לא השתתפו אבל יהיה נחמד לראות את מיוטו

המוות של קרוקוגאטור היה מרגש ואיך שריי מת אז מוניקה אחרי זה כזה הייתה anyway,
ונשארנו רק מעטים וסלבי בא ועזר לנו איזה גבר ואיך שרייס מת ולבנטון וכמעט כולם חוץ מהחלק של זה לא היה ברור לכם איך אבל אלו מתו וזה היה די טוב לפי דעתי וקדימה בואו נביא את חלק ב!!!!!!

(מה עם נרקיס????)
הדימון לורדס הם נרקיס ג'ול מוטי סנדרה יריב בניה וארכיאוס אז בהצלחה לנו (או לכם?)
להביס אותם!!!!!11!!22!111<ץ.1!

BTW
הופה שבור

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
12 days ago

אהההההההה ואני חשבתי שאני עומד לסכם את כל הסיפור בתגובה הזאת אבל יש עוד פרק…

תרשו להתרגש שניה, אההההההההההההההה פרסיבל וג'ול נלחמים בפרק הבא!!!! זהו התרגשתי.

הפרק מתחיל כשאנחנו לא יודעים מי אומר מה (למרות שאני בטוח כי לליו דחפו אצבע לנחיר (רק שם את זה פה)) ככל הנראה מטפורה לכך שהיטמן מתבלבל לפעמים בין הדמויות לגולשים שלהן. אנחנו מגלים מה לעזאזל הסיפור עם אמה (ונכדאמה) שהיא בעצם כמו שניחשנו הזקנה מטילת הקללה ויש נבואה!! (ויש ציור לנבואה!!!) ואתם מגיעים למסכנה שצריך להילחם 😁 👍 .(אחרי שהם מגלים איך להסיר אותה).

אבא של נרקיס מגיע ומתחיל לצעוק על כולם כי ככה הוא רוצה וככה סיפרו לו. הוא רוצח ורוצח בטענה שהם רצחו את נרקיס וככה מתחילים להם:
"7 מדורי מטורפים שרוצים שנחווה גיהינום" וליו רוצח אותו באנון קר

סנדרה מופיעה כי למה לא ויש לה פאלקיה כי עוד יותר למה לא (רק אחרי 3 שעות כי היא עצלנית והחליטה שלמרות שיש לה את הפוקימון ששולט במרחב והיא יכולה פשוט להופיע שם אבל לאאאא נתן להם לחכות ושיחדשו פוקימונים כי היא עצלנית ומפגררת) בזמן שהיא לא היתה עוד האנשים של הכפר חידשו פוקימונים והשקו בפאב את עצמם ומסתבר שלענת סוף סוף יש פוקימון (שבמקרה הוא הפיקאצ'ו המחוזי של דור 9 והוא איכשהו יצא מדיסק און קי) רוברט מרדים את סנדרה מיד אחרי שהוא נפטר מהפייטינג לאמה שלו שבעטה לו בביצים היטמן מה? וכל זה קרה אחרי שאיבדנו איזה 4 פוקימונים מתחילת הקרב (היטמן אתה אובססיבי לרצוח דמיות) ואז פאלקיה מחליט לשדר לנו קטעים מהעבר של סנדרה ואחרי שהיא חוזרת להכרה היא ממשיכה לרצוח את כולם ואנחנו מגלים את זה ש: רייס היה מאוהב בהראל, ריי עדיין חם על מוניקה ודמויות ממשיכות למות ואמה יכלה להחזיר אותם איכשהו. אחרי זמן מה אנחנו מקבלים את הידיעה שליגיון אבטיחים זועמים עכשיו זה קאנון ולאחר שפאלקיה כנראה פוצץ את עצמו ואז כל האבטיחים הזועמים (F בצ'אט חברים) רוברט מרדים את סנדרה שוב ואנחנו עוברים לשני המטורפים הבאים

ג'ול אנד הר דאדי מגיעים שניה אחרי שקרוקוגאטור הלך לעולמו (תוסיפו עוד F בצ'אט חברים מניין המתים כרגע הוא 18) והפרופסור הופיע משום מקום ומתחיל את שיח "אמירת האמת של נאמרה" והם מתחילים להילחם. הפרופסור הולך לעולמו ואני לא יכול להגיד "בצער רב וביגון קודר" עליו אבל שניה לפני זה הוא אומר לעומר שהוא אוהב אותו (הייתי משנה את המשפט ל-"אני אוהב אותך עומר- למרות שיש לך כמה בעיות בייחוס") אחרי המקרה הזה טל מנסה לפתוח פורטל אבל הטלפון דפוק אז ליו קורא להופה שנותנת לנו סצנת אוונג'רס עם כל האנון תושבי בירדיה והבלונים של הדוכן. אחרי קרב מתיש עם האולטרה נקרוזמה של בניה שבו בניה והאולטרה נקרוזמה מתים (כמובן אחרי שג'ול שהיא מכונת הרג משומנת עכשיו הבטיחה לחסל אותם) יש הפסקה קטנה של קריאה לדיאלגה החמוד (חמודי יעני) והוא מחסל הרבה (מניין המתים עולה ל29 + כל מי שמת שאין לנו במספרים) אחרי שסופרים את החיים שהם לא הרבה בכלל מופיע עלה ירוק שממנו עוד עלה ירוק ואז גם פרחים וריקודים ומנגינה ואז סלבי מופיע ומביא איתו את הפאקינג פרסיבל אלר מקונגל (ושתי דמויות מסתורית שהן ככל הנראה אישתו והבן ההומו שלו) וג'ול חוטפת פאקינג שבץ כי פרסיבל הופיע רק כדי לנצח אותה כשהוא חוזר מהמתים והפרק מסתיים ככה כי להיטמן בא נשארו עוד "4 מדורי מטורפים שרוצים שנחווה גיהינום (כולל ג'ול)"

לסיכום- היטמן אוהב לרצוח דמויות
הסוף של הסיכום של עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
F בצ'אט לכל 29 חברינו כל שאר האנון הבלונים ואנשי בירדיה השוביניסטים לשעבר.

Last edited 12 days ago by עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
מולגי בכאבים על מצבה של ג'ול, תצילו אותה בבקשה!!
מולגי בכאבים על מצבה של ג'ול, תצילו אותה בבקשה!!
12 days ago

אוקי… הרבה כאב והרבה מה לומר.

נתחיל במערה. בעיקרון בגלל מה שהיטמן אמר בדיסקורד חשבתי שאמה רעה, אבל חוץ מהקללה של הזורוארק שנעשה על ידי סבתא שלה (שגם לה קראו אמה) אין לה משהו שהופך אותה לרע, גם לא נראה שיהיה כי היא קצת מתה עכשיו, חזרה ראשונה לשאול.

אתגר 1: מוטי חזר עם המאשרנה הלא חוקית שלו, בשביל לנקום את נקמתו של נרקיס שלא מת. טיפה עצוב כל הקטע איתו. בסיפור רקע היה יותר נראה שאכפת לו מהניסויים שלו, ובפרק אחרי היה נראה שבכל זאת דואג טיפה לנרקיס. אבל כאן רואים שהוא באמת דאג לו מאוד. והתחשב שמוטי היה בהיסוי למשך כמה שנים (לא כזה הרבה כי כל עניין שטיפות המוח התחיל אחרי שג'ולייט ברחה), אז היה יכול להיות איחוד מרגש בינו לבין נרקיס שהכל יגמר. ושיבין שהיה תמים ושפוט של יריב כל זמן, ושאולי היה צריך להקשיב לאחרים במקום להשאר על האמת המזויפת שנתן לעצמו.

בנוגע לקרב, מאשרנה הרבה יותר חזקים ממה שציפיתי, לא רק שהם רוצחים לחלוטין את אמה מבפנים הם גם משתלטים על הקרוקוספייק של טל!

ליו היה מדהים, למרות שבסוף החליט לרצוח את מוטי וזה היה מאכזב. ומרגיש רע בשביל קרוקוספייק שהיה צריך לסבול אפילו יותר מהאחיזה של מאשרנה ואנון. אבל כרגע, אתגר אחד מתוך השבעה נגמר! האתגר הכי קל שיהיה להם אני מניח.

נעבור לאתגר הבא, סנדרה ופאלקיה!

בלי ג'ול שתפריע ותשפיע על סנדרה הקרב הרבה יותר מאתגר. מלא חלונות ומלא דברים שקורים.

ת'ריף מת וטיפה חבל, היה לו קטע מאוד מיוחד של יכול רק לדבר עם פוקימונים שאהבתי.

היפודון מת והאמת, שכחתי שהיה אותו.

סטון כמעט מת אבל ניצל ברגע האחרון בזכות הפייטנינג למה ורוברט… רק בשביל למות מאוחר יותר.

בזכות ביוטיפליי הצליחו להרדים את סנדרה ולנטרל את פאלקיה. וסנדרה חווה אירועים קרו בעבר לפני שמחקו לה כל זיכרון על זה?

בעיקרון, שיערתי שהם הצליחו להתחיל להשפיע על סנדרה בלי צורך בג'ול, אבל מסתבר שאחרי שכמה היא נשארה אותו דבר.

בעיקרון החלומות שלה מראים הרבה על העבר, יכול להיות אולי אם טיפה שיבושים. או יותר נכון ניסיון להזכר בכל זה? כאילו, היא אמרה ג'וליה לאבא שלה בעבר. וגם אם פתאום הוחלט שזה השם של ג'ולייט (שבאמת, עדיין שאלה ענקית מה השם האמיתי שלה אז…) עדיין סנדקה תמיד כינתה את ג'ולייט "ג'ולס" בסיפור רקע. אז יכול להיות שחלק מהם אם טיפה שימוש ופשוט הנסיונות של סנדרה להזכר בהם. זה כנראה לא נכון אבל זה יהיה מעניין אם כן.

בכל מקרה, עברה הרבה ואני מסכים מאוד עם מוניקה שהיא צריכה הצלה! אולי מתי שג'ול תחזור היא תוכל לעזור בזה.

בכל מקרה, סנדרה עכשיו רצחה את סטון, שלפי דעתי הדמות הכי פחות חשובה בסיפור (עכשיו אפילו יותר מענת). רצחה את פטריק… חזרה שניה לשאול.

שון גם מת וזו חזרה שלישית ואחרונה לשאול.

רייס חושף שהוא כן אהב את צ'ארלי, וזה טיפה מאכזב האמת כי לא היה לזה צורך או אפילו רמיזות כלשהם.

הקטע עם מוניקה וסנדרה יוצר כמה חורי עלילה האמת.

Spoiler
אז בתור דבר ראשון, יש עדיין את הקטע של סנדרה יודעת מי זו מוניקה אבל פרק אחרי זה לא יודעת מי היא בכלל. אבל עכשיו, אני רוצה לדבר על זה שמוניקה בוודאות ידעה מי זו סנדרה, מדברת עליה שיודעת מי היא כבר שנים. אבל בפרק בו לבנטון דיבר על הנבואה שלו מוניקה לא ידעה שיש לה אחות תאומה!
.

בכל מקרה, זה שמוניקה הוציאה את דבריה מהלב נראה שכן הצליח להשפיע על סנדרה, אבל ארכאוס כמובן החליטו להתפרץ ולהחזיר את סנדרה לצד שלהם. אבלללל, מוניקה חושפת את הפאלינקס המת שלי! לגיון האבטיחים הזועמים! והם… שמונה? מעניין. אם כי בסוף רצחו שלושה מהם (איך זה אפשרי להרוג משהו שכבר מת?) אז יש חמישה כמו שאמור להיות! ונחשף שהם יכולים ללמוד את המהלך explosion… לא יודע איך אני מרגיש לגבי זה.

אבל, עצם זה שהם קרויים פאלינקס ישראלי ויש מהלך אחד שהם באופן קאנון יכולים ללמוד. האם זה אומר שבאופן רשמי פאלינקס ישראלי יהיה בדור 2 של כחול לבן?? אולי??

אממ… טוב, הפאלינקס הגיעו, חיכו להם במשך מלא זמן, ומתו די מהר. אבל לפחות הייתה להם הופעה.

ויש גם את ריי שהקריב את עצמו בשביל סנדרה, וחייב לומר. מהלך מאוד גבורתי מצידו של ריי. אפשר לומר שאם הוא עכשיו מציל אחרים במקום את עצמו, הוא קיבל את הרידמפשן שלו.

בכל מקרה, בזכות ההקרבה של ריי מוניקה ניצלה ובזכות ההקרבה של פאלינקס הם ניצחו את הפאלקיה והבאטרפרי יכל לשים שוב את סנדרה לשינה. בתקווה שלמספיק זמן בשביל שג'ול תוכל להגיע להחזיר אותה לעצמה ביחד עם מוניקה, שמח שאותה לא רצחו כמו מוטי.

הגיע הזמן לאתגר השלישי, בניה!

אז קודם כל, קרוקוספייק מת וזה מאוד שובר לב. אני יודע שאמרו שהוא עומד למות אבל לפחות שימות בחיים שקטים אחרי שהסיפור יגמר ולא בזמן קרב. מתי שאולי יש את הסיכוי להחזיר אותו לאיך שהוא עוד היה אמור להיות.

אממ, בכל מקרה בניה הגיע ואיתו ג'ול שמוכרחת להיות איתו. כבר רואים שג'ול לא במצב השמח וחסר הדאגות שלה.

גם לבנטון מגיע משום מקום ויש עכשיו ויכוח די עמוק וקשוח בין השניים. משהו שעדיין מרגיש לי מוזר זה שלמרות השנאה ושלבנטון מאוד לא קיבל אותו וכל זה. חשוב לזכור שבניה בכל זאת עזר ללבנטון לברוח כשיריב תקף, בזמן שהשאיר את הבת שלו (או אולי הכריח אפילו) להשמיד את יריב.

אני מניח פשוט שבניה הוא בצד הנייטרלי. ברגע בו הציל את לבנטון הוא ראה את יריב כאיום ורצה לסייע. כביכול היה בצד הטוב. ועכשיו הוא נייטרלי אבל יותר לצד הרע.

לבנטון בסוף אז כן היה טוב, למרות שעדיין מאושר שידעתי שהנבואה מזויפת. בכל מקרה, לבנטון חושף שיש לו לוקריו ובניה חושף שיש לו עכשיו נקרוזמה.

בכל מקרה, ממש כואב לי כל כך לראות את ג'ול עצובה. היא יודעת מה עומד לקרות, מה יקרה לחבריה ומה יכריחו אותה לעשות. והיא בעצמה לא יכולה להסכל על שלה בעיניים. אני מניח שזה קשור לשיר שלה בפרק 9 שהיא רוצה מקום בו יקבלו אותה, ומניח שעכשיו שהיא מוכרחת להיות בצד הרע היא חושבת שהם כבר ישנאו אותה. למרות שהאישיות שלה לא מראה שאמור להיות לה אכפת מדברים כאלו, כנראה שדווקא כן.

וכמובן, עצם זה שמדברים על זה שהיא נהפכה למכונת הרג משומנת, שהיא זאת שעזרה להשיג את לונאלה, סולגלאו ונקרוזמה… וכמובן שהיא זאתי שתהיה חייבת לסיים אותם אחרי שבניה נופל ממש לא עושה את זה טוב בשבילה.

עכשיו, לבנטון מת, וזה די חבל כי לפי דעתי היה עוד צריך דיון שלם איתו על זה שהוא שיקר לכולם, זה שהוא בכלל סבא של מוניקה ועומר, וגם סנדרה, זה שבגללו בניה ויריב נהפכו ככה והדבר החשוב מכה. עצם זה שלבנטון הביא אותם פה להקריב את עצמם בשבילו שלא הגיע להם גורל כזה. כל כך הרבה דברים דרמטיים שיכלו לדבר עליו שלצערי לא יקרה כבר.

Spoiler
אלא אם כן הוא אישכהו שרד. לא תואר שום דם או שהוא מת. רק אמרו שהוא נפל. שאומנם זה דרך טובה להגיד שהוא לא איתנו כבר, אבל עדיין אפשרי שהוא פשוט גוסס ועוד בחיים, ורק צריך ריפוי. אומנם לא יוכל להמשיך להלחם אך עדיין יוכל לנהל את השיחה!
.

בחזרה לג'ול ובניה. בניה חושף שיש לו לונאלה וסולגלאו, ובעצם אולטרה נקרוזמה עם השלושה ביחד. את שלושתם ג'ול הצליחה להשיג בשבילו, או יותר נכון הוכרחה. מניח שהיו מספיק קרובים לשם בשביל להשיג אותם, בהתחשב שהיו בצינוק של שבט פנינה.
אישית, מרגיש לי שהם ויתרו יותר מידי מהר כולם, הם נלחמו במלא סיטואציות כאלו בעבר. אני מניח שזה כן הגיוני עכשיו בגלל שהרבה נופלים ונותר עוד ארבע אחריהם. בכל מקרה, הרעיון לקרוא להופה די גאוני. אומנם לא בשביל לברוח (מהלך פחדני) אלא להשיג תגבורת. כל האנונים של ליו, כל הבירדיאנים של טל ו… כל הדריפלונים של יויו?
בכל מקרה זה כנראה מה שהיה צריך בשביל להביס את אולטרה נקרוזמה. אולי נקרוזמה מאוד חזק אבל הם עדיין היו ממש outnumbered.

עכשיו,
בניה עומד ליפול ובתור מאמץ אחרון מכריח את ג'ול להלחם בשבילו כאשר הוא מובס. שכן יש טיפה התנגדות, אבל בסוף לא יכולה לסרב. בדיוק כפי שאמרה לסנדרה בסיפור רקע שלה. ובנוסף לזה טופח לה על הראש כאילו היא חיית מחמד כי באמת שהוא כנראה לא רואה אותה בתור הבת שלו או אפילו בת אדם. יותר כמו מכונה, חיה או נשק, מה שמאוד עצוב בשבילה. היא באמת חייבת להשיג את החופש שמגיע לה. דבר ראשון כבר רואים שהיא לא רוצה לעשות את זה. במשך כל הקרב היא די התחבאה והתכווצה בתוכה, הייתה עצובה בכל רגע, ולא יכלה גם להסתכל עליהם או על הקרב.
היא התחילה לבכות מתי שאבא שלה נפל, ולפי דעתי זה לא בגלל התבוסה שלו. זה פשוט שלמרות שהיא רוצה שהם ינצחו, היא יודעת שהיא תהיה חייבת להלחם נגדם במקומו אם הוא יכשל, משהו שהיא מאוד מאוד לא רוצה. וכמובן מתי שאולטרה נקרוזמה נפל היא כבר די לא יכלה לשאת את זה.

ולבסוף עכשיו, אחרי שכולם התפנו להם, כל מי שחי מהתגבורת לפחות, ג'ול נמצאת וקוראת דווקא לחמודי ולא להוני ראונד, שמרגיש לי טיפה חבל כי מרגיש ליקיליקי האס של ג'ול וכנראה גם יותר חזק מדיאלגה. מה גם שדיאלגה היה אמור להיות בשליטה של שבט פנינה לא? האם זה אומר שג'ול יכלה לקרוא להם כל הזמן? או שפשוט מתי שסנדרה רצחה את שומר הראש שלה שהיה בשליטה על דיאלגה זה נתן את האפשרות לג'ול לקחת אותו חזרה. בכל מקרה, חושב שהיה הכי עצוב אם זה היה נגד ליקיליקי. צריך לחשוב שנגד דיאלגה כבר נלחמו. אבל נגד ליקיליקי, האחד שידוע לכוחו שהצליח להתמודד מול פאלקיה מספר פעמים ולהשמיד כל מה שבדרכו, אף אחד לא התמודד מולו עוד. וחושב שזה מוסיף הרבה יותר קושי.
זה כמובן אפשרי שהיא שולחת את חמודי ולא את הוני ראונד כי היא בכל זאת מנסה ללכת יותר קל עליהם, ולכן עדיין ממלאת את בקשתה של אביה אבל בדרך יותר עקפית שאולי תראה שהיא כאילו מנסה. אבל אז למה לא לשלוח את ריפר? ולפי איך שזה נראה אין לה אפשרות להתחכם בדברים האלו.
שאלה אבל, למה ג'ול ממשיכה לתקוף, אם אבא שלה כביכול מת? היא לא אמורה להיות חופשיה, סוף סוף לצאת מה"שליטה שלו?"? בעיקרון, יש כמה אפשרויות לפי דעתי. דבר ראשון שאבא של ג'ול עוד בחיים. כפי שאמרתי על לבנטון, רק רשום שהוא נפל, לא רשום שהוא נרצח, מת, מדמם או משהו כזה (גם לאולטרה נקרוזמה כתוב "נפל" ואני מניח שזה כי הוא הובס ולא מת) כמו עם מוטי נגיד שבו אפשר להבין שהוא פוצל לגורמים. זה אפשרי שהוא גוסס אך בחיים ובגלל זה ג'ול עדיין לא יכולה לסרב לבקשותיו. אפשרות אחרת זה שזה משהו שקשור להבטחות. יכול להיות שג'ול לא יכולה להפר הבטחות לא משנה מה בגלל סיבות מסוימות וזה למה היא לא יכולה שלא להחליף את אבא שלה כי הבטיחה לו. בעיקרון אם זה נכון, זה מסביר למה בכללי היא לא יכולה לסרב לאביה, בגלל הבטחה שנעשתה כנראה בתמימות.
בכל מקרה, ג'ול הלכה על גנוסייד כאן, ורצחה את מרבית הפוקימונים. די מראה שהיא כן הלכה ברצינות, שעדיין מאכזב שהיא לא עשתה זאת עם ה"אח הגדול שלה" הוני ראונד. למרות שטכנית, מניח שלהוני ראונד יהיה קשה בדיוק כמו ג'ול להביא את עצמו לתקוף את חבריו.
ואגב, אם שמתם לב ג'ול רצחה רק את הפוקימונים עד כה ואף דמות אחרת לא נרצחה ממנה. יכול להיות שג'ול בכל זאת מצליחה למנוע מעצמה לפגוע באחרים. אם כי רצחה המון פוקימונים ואני מתכוון המון. למצב בו לרוב הדמויות כבר אין יותר. יכול להיות ,הפוקימונים של הדמויות המתות כמו גינקס עדיין חיים ואלו שאין להם יכולים לקבל אותם. ומניח שאם ינתן זמן יויו יכול לקחת את בוביטון חזרה והוםה יכול לסמן בשבילם פוקימונים.

עכשיו, סלבי הגיע והחזיר איתו שלוש דמויות!
בינתיים אחד מהם שנחשף זה חא אחר מאשר פרסיבל! שעכשיו אני מניח שג'ול מרגישה אפילו יותר רע עכשיו כי היא לא עשתה משהו בשביל להציל אותו כי לא יכלה לעשות כלום. ולפי מה שזה נראה פרסיבל כנראה מעריך הרבה פחות את ג'ול, והקטע של "לראות מי המאמן פוקימונים הטוב מבין שנינו" נשמע בעיקר כמו רצון לנקמה.
כנראה שפרסיבל לא יהיה האחד שיציל את ג'ול…

Spoiler
עוד חור בעלילה שיש אני מניח? בפרק הזה רשום שרק אמה יכולה להחזיר אחרים מהמתים ואפילו בדיסקורד היטמן אמר זו. אם זאת סלבי הרגע פשוט החזירו שלושה לחיים. ובזמן שהייתי יכול לומר שפרסיבל באמת גסס אז וסלבי הצילו אותו, פרסיבל בעצמו אמר שהוא נהרג והיה מת. אז בקיצור זה כנראה כן אפשרי להחזיר אחרים לחיים, באופן זמני נראה לי לפי מה שהבנתי אבל עדיין להחזיר. אמה כל מה עשתה היה להודיע לאחרים איך להחזיר לחיים אחרים בשאול
.
בכל מקרה, קרב מגיע בין ג'ול לפרסיבל והפעם אווירה הרבה יותר עצובה.

בעיקרון, משהו שחשוב שאומר!

אישית חושב שהקרב בין ג'ול לפרסיבל והשאר לא צריך להגמר בניצחון או הפסד. חושב שהכי טוב אם זה יפסק באמצע על ידי גורם חיצוני. אגיד את ככה.
קודם כל אם אפשר להראות בקרב גם את הוני ראונד עושה טרור, כי זה מה שהוא יכול לעשות והוא כבר עשה. הוא האיום האמיתי.
עכשיו, נגיד וג'ול מנצחת. אז זה לא משחרר אותה. זה כן אפשרי שהיא לא תצליח להביא את עצמה להרוג אותם ותשבר. מה שיתן הזדמנות לכולם להציל אותה. אבל אז זה כנראה במחיר של הפוקימונים של כולם.
נגיד וג'ול מפסידה. זה עדיין לא מציל אותה. אין מגיד אפשרות להרדים אותה כמו סנדרה ולהציל אותה מאוחר יותר כי ביוטיפליי מת. וגם אם היא נכשלת היא עדיין ב"שליטה" הזאת של אבא שלה. בנוסף לזה ג'ול פשוט תלחם בלי פוקימונים, היא יכולה לעשות זאת והיא עמדה לעשות זאת כמה פעמים האמת במהלך הסיפור. ג'ול מסוגלת להלחם מול כולם בלי הצורך של פוקימונים ולהוות עדיין אתגר עצום לכולם. כך שלהביס אותה בקרב לא יעזור כלום.
לפי דעתי גורם מפריע יעבוד כל כך טוב. משהו שישבור אותה ויוכל לתת הזדמנות לכולם לעזור לה. או אפילו מיו מתערב בעניין הזה ומסייע להשתקמות של ג'ול (שכפי שאמרתי, לפי מה שאני חושב ג'ול היא הנבחרת של מיו). בכל מקרה, חשוב לזכור שהמטרה היא לא להביס את ג'ול אלא להציל אותה. אז הקרב יגמר ברגע שיצליחו לעשות זו. זה יכול להיות אפשרי דרך הבסה של הפוקימונים כמו שנעשה עם סנדרה שבו הביסו את פאלקיה ואז הרדימו אותה. או פשוט באמצע על ידי גורמים חיצוניים כמו מיו שמפריע, הורגים את אבא שלה באופן רשמי (אם הוא לא כבר מת), מצב בו ג'ול לא יכולה לעמוד בזה יותר או אפילו הם מצליחים לגרום לג'ול להבין דברים שיגרמו לה להפסיק. היא עוברת יותר מידי כרגע וצריכה סיוע.

יש כנראה הרבה יותר עוד לומר… כמו על חלק מהדמויות ודברים שונים. אבל לא כרגע

מולגי עדיין בכאבים על מצבה של ג'ול, תצילו אותה!
מולגי עדיין בכאבים על מצבה של ג'ול, תצילו אותה!

תיקון, רייס אוהב את הראל, לא צ'ארלי.

בכל מקרה לא רואה שום סיבה למה שהוא יתאהב בהראל, בקושי דיברו אפילו.

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון

אניממש מצטער בשבילך מוגלי אבל נראה לי שגול תחזור למוטב ממש בקרוב (אני מקווה)

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה

מעניין, אם ג'ול יכולה להילחם בלי פוקימונים- ופרסיבל יכול גם (כפי שגילינו בפרק הראשון\ שני תלוי איך סופרים) ולאור העובדה שהיטמן אוהב התאגרפות אולי נראה קרב אחד על אחד ג'ול ופרסיבל

מולגי וקרב בלי פוקימונים לפרק הבא בבקשה!
מולגי וקרב בלי פוקימונים לפרק הבא בבקשה!

כןןןן, קרב בלי פוקימונים בין שני אנשים שלא הולכים ישר על כוח מסיבי אלא מחכים להזדמנויות לתקיפה!

מולגי מרגיש עצב ענק בשביל המצב של ג'ול
מולגי מרגיש עצב ענק בשביל המצב של ג'ול

אמממ, אוקי, להוסיף משהו על החלק האחרון עם ג'ול. אני מניח שהיא הרגישה נורא על כל מוות שגרמה, אבל בכל זאת הייתה מספיק רצינית בשביל להרוג מבלי יותר מידי היסוסים (מניח שרק כאב פנימי). כנראה בגלל שהיא מרגישה שאין לה ברירה וכבר השלימה עם התוצאה כמו עם כל דבר אחר שהוכרחה לעשות. זה גורם לי לתהות עד כמה חזק האחיזה של בניה על ג'ול, שגם שהוא מת (אם הוא באמת מת כמובן) ג'ול עדיין כלואה בפקודות שלו. ואישית האמת עד כמה שאני רציתי את בניה מת, אני רוצה אותו בחיים עוד, גוסס לעוד מעט זמן. פשוט בשביל שג'ול תוכל להראות לו מול הפרצוץ שהיא כבר לא נתונה לשליטה שלו ברגע שתשוחרר על ידי השאר. אולי להרוג אותו כמו שהייתה צריכה לעשות בצינוק או להשאיר אותו למות לבד.
למרות שבעיקרון, האם יקבלו אותה עכשיו? היא אולי עזרה אז נגד פאלקיה בפרק 10 ובכל זאת היו כאלו שרצו להשאיר אותה בכפר. אבל היא בכל זאת רצחה להם 9 פוקימונים בקלות ועזרה להשיג את אולטרה נקרוזמה בשביל בניה שרצח גם הוא מלא. בנוסף לזה שהיא בעצם הייתה "מכונת הרג משומנת" כל הזמן הזה, חופשיה או לא. בקיצור היא סכנה לכולם. כפי שאמרתי לפני לא מעט פרקים, היא דמות חזקה ומסוכנת שאנשים פשוט רוצים שתהיה שטוב כאשר היא בצד שלך. בכל מקרה, כנראה יהיה סיפור ארוך של ג'ול על כל העניין הזה, ואולי גם נדע את הסיבה ללמה היא לא יכולה לסרב לאביה לא משנה מה. מניח שגם אם היא תוצל ותחזור לצד הטוב הנזק כבר יועשה והם מן הסתם פחות יאהבו אותה עכשיו, אולי יפחדו ממנה? אולי ינסו להרחיק אותה מאשר שתעזור מהחשש שעוד פעם תהיה נגדם? כנראה שהכפר כבר בוודאות לא יהיה המקום בו יקבלו אותה והיא תוכל להיות חופשיה בו.
אבל בעיקרון, הם כנראה יהיו חייבים את ג'ול בשביל להציל את סנדרה. כי חוץ ממוניקה, גם ג'ול הצליחה להחזיר טיפה את סנדרה לעצמה. לג'ול בכל זאת אבל ההשפעה הייתה יותר חזקה נראלי, כי אז סנדרה למעשה נזכרה בעבר בינה לבין ג'ולייט/ג'וליה.

בעיקרון אמרתי את זה כבר גם, אבל יש את הקרב חוזר בין פרסיבל לג'ול שמרגיש הרבה יותר עצוב.
זה לא כמו בקרב הקודם שהיה קרב כיף וחברותי. בו שני הצדדים פשוט נהנים להם ותוקפים בכיף. עכשיו הקרב עם אווירה יותר אפלה, בו שני הצדדים מונעים בנקמה או בלת ברירה. שכן ג'ול לא יכולה לעשות דבר, כבר קיבלה את מה שעומד לקרות ונאלצת להלחם בפרסיבל בלי שום קטע חברותי. ופרסיבל שלפי מה שמרגיש ונשמע כואב, וכפי שאמרתי מרגיש שמונע בידי נקמה על זה שג'ול לא עזרה לא ואפילו יכולה להחשב כאילו בגדה.
בקיצור קרב מאוד גדול ורגשי עומד להגיע. ואפשרי אפילו שהקרב ימשך גם בלי פוקימונים, זה אפשרי! שניהם יכולים להלחם בלי פוקימונים!
למרות שכן מעניין איך זה יגיע למצב הזה אם לג'ול יש שלושה פוקימונים (דיאלגה, גרימסנארל וליקיליקי) ולפרסיבל יש סלבי. ובזמן שכן יכול לראות את סלבי בסוף מצליח לגבור על דיאלגה כי פלוט ארמור ואולי אפילו גרימסנארל. לא יכול לראות איך סלבי מנצחים את ליקיליקי, האס של ג'ול שמשמיד אפילו אגדיים. וגם לא יכול לראות את פרסיבל מצליח להביס את הליקיליקי בקלות, עד כמה שהוא טוב בקרבות לא יכול לראות אותו מתחמק מהתפיסות לשון המאוד מהירות של ליקליקי, מספיק מהיר בשביל לתקוף לפני כל פוקימונים שמנסה לעשות משהו. יכול להיות שג'ול פשוט לא תשתמש בפוקימון נוסף ברגע שחמודי יפול, אולי חמודי וסלבי יפלו וג'ול ופרסיבל יוכלו לשדרג את הקרב ולהלחם בלי. אולי גם ככה הם יוכלו להתחבר שוב! כי הקשר ביניהם ללא ספק התדרדר עכשיו.

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
12 days ago

אגב משום מה המון דמויות וגולשים אוהבים את ליו אני ממש מקווה שהוא לא ימות. בנתיים הוא ומוניקה לוקחים את החלק הכי גדול בפינלה כמו שציפיתי ורציתי

מולגי וליו היא דמות מדהימה!
מולגי וליו היא דמות מדהימה!

ליו פחות או יותר מאז אנון סימן שאלה היה חלק חשוב מאוד לעלילה. הוא לקח את הרול של הסאפורטר. הוא בעצם יכל לנבות דברים שקראו בעתיד או בעבר. בעצם ריפה ושמר על קרוקוספייק וזימן את הופה ובעצם עוזרים. בקיצור, ליו אולי לא תוקף ולא טוב בקרבות, אבל התםקיד שיש לו משמעותי והופך אותו לדמות מדהימה!

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון

אתה צודק למרות שהוא בדרך ברקע מרגישים אותו למרות הכל מה שהופך אותו למדהים

מיוטו המלך
מיוטו המלך

לא כדאי שהוא ימות השיברון לב כשזה קורה איום ונורא

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
Reply to  מיוטו המלך
12 days ago

יאפ מסכים ביחד עם כולם ככל הנראה

ליו מאמן האיבי מהפלאפון
ליו מאמן האיבי מהפלאפון
12 days ago

ועוד משהו כל הדמויות שמתו או שהם לא הגיבו יותר (ממה שראיתי) או שהם תורמים לעלילה

מולגי ותעלומת השם של ילדה חברותית המסוגלת לגנוסייד
מולגי ותעלומת השם של ילדה חברותית המסוגלת לגנוסייד
12 days ago

עכדיו אני רותה לדבר בנוגע לשם האמיתי של ג'ול.
בעיקרון ג'ול זה לא השם האמיתי שלה, היא החליפה לשם הזה אחרי שברחה.
בעיקרון אבל, היא נקראה בכמה שמות שונים במהלך הסיפור.
בפרק 10 היא בהתחלה נקראה על ידי סנדרה "ג'ולייט" בתור החשדה שלה שהיא מנהיגת שבט יהלום. מאוחר יותר בפרק אבל היא קראה לג'ול "ג'וליה" שאני אישית חשבתי שזה פשוט כינוי חיבה כזה שהיא זכרה שיש לג'ולייט, רק לא נכון.
בפרק 11 הכיוני חיבה שנתנה לג'ולייט זה ג'ולס. אם זאת היה כן רשום פעם אחת "ג'וליה אמרה" לפני שזה התחלף ל"ג'ול:".

בפרק 12 סנדרה אומרת "ג'ולייט" וזה גם כי אבא שלה אמר כי ככה קוראים לה. זה יכול להיות נכון וזה יכול להיות שהוא פשוט טעה כל הזמן הזה. האמת אבל שיריב אמר גם "גול" למרות שסנדרה מעולם לא אמרה שקוראים לה עכשיו ככה בפרק. זה כן יכול להיות אבל משהו מאחוריי הקלעים.

בפרק 13 אבל, גם בניה, אבא של ג'ול קרא לה ג'ולייט. הרבה יותר מפעם אחת. מה שיכול אולי לומר שזה כן ג'ולייט.

בפרק 14 בניה גם אמר "ג'ולייט" בהתחלה. אבל בפעם הבאה שפנה אל ג'ול בפרק הוא קרה לה "ג'ול". יכול להיות שמאחורי הקלעים אמרו שקוראים לה עכשיו ג'ול, כנראה פרסיבל כי לא חושב שג'ול תגיד את זה.

עכשיו… בפרק 15 כתוב שבניה קרא לג'ול "ג'ול" כשהי נולדה, ובהמשך כל הפרק הלקוח בעבר לפני הבריחה היא נקראה ג'ול. משהו שמאוד לא הגיוני בהתחשב שג'ול כבר ידוע מראש שלא שמה האמיתי.

בפרק 16 הזה היא מכונה כ"ג'וליה" על ידי אבא שלה, ובזמן שזה כן יכול לומר שג'וליה השם הנכון, הוא עדיין קרא לה ג'ולייט שניים שלושה פרקים לפני.

אז עכשיו השאלה, מה השם האמיתי של ג'ול?

האם זה ג'ולייט? האם זה ג'וליה? האם זה היה ג'ול כל הזמן והיא מעולם לא החליפה שם?! או שאיכשהו יש לה שלוש שמות שונים משום מה???

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה

ג'ולייט ג'וליה "ג'ול (הכנס שם משפחה כאן)

מולגי ושמות
מולגי ושמות

אמממ, בפרק הקודם נחשף ששם המשפחה שלה זה דיימון.

אז ג'ולייט ג'וליה ג'ול דיימון?

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
Reply to  מולגי ושמות
12 days ago

ג'ולייט ג'וליה דיימון וג'ול זה רק כינוי

מולגי והשם האמיתי של ג'ול?
מולגי והשם האמיתי של ג'ול?

יכול להיות. אבל מניח שאת זה נגלה רק בשאלות ותשובות כי זה לא יחשף בפרק האחרון.

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה

כנראה

מיוטו המלך וויקטיני
מיוטו המלך וויקטיני
12 days ago

אוקיי זה מיוטו וויקטיני כן ויקטיני פה לידי ואנחנו רוצים להגיד למה למה לעזזל הרגתם את שתי הדמויות שלנו כשראינו שסטון ניצל ויקטיני חשב משהו כמו פיווו הוא לא מת ואז הוא פתאום מת המוות של רייס היה פתאומי ופשוט שבר לי את הלב כאילו זה טרגי רצח אבל אחנו רוצים להתלונן בעיקר על סטון רייס הוא כבר עשה דברים חווה דברים נכנס ללב של חלק מהקוראים ואפילו סיפור הרקע שלו נחשף אבל סטון רק הופיע עוד לא הספיק להשאיר חותם לעשות משהו מיוחד וכלום מהסיפור שלו לא נחשף ככה שויקטיני מרגיש קצת פראייר על זה שהוא כתב סיפור רקע וחשב עליו והשקיע בו וסטון מת לפני שמשהו ממנו נחשף אגב ויקטיני אומר לי לכתוב שזה שעשית מוות אישי לכל דמות זה אכזרי ועצוב מדי ושהיית פשוט יכול לעשות שינחת עליהם מטאור או משהוא וכולם ימותו אבל עשית את זה אישי וזה פשוט כואב ברצינות היטמן תפסיק להתעלל בנו אגב למי ששאל הייתה לי דמות מחליפה למקרה שריייס ימות ( לויקטיני אין) אבל כנראה זה מאוחר מדי חוץ מזה התחברתי לרייס ואהבתי אותו ואין לשנינו דווקא לשנינו שאנחנו אחים דמות וזה חבל כי אנחנו אוהבים את הסיפור עצמו אבל קוראים אותו רק בשביל החלק שבו הדמויות שלנו יופיעו ועכשיו נקרא אותו בשיעמום ובחוסר חשק כי נדע שהדמויות שלנו לא יופיעו ( ואם לא הבנתם אנחנו עושים לכם ריגשי ) אפשר שלדמויות שלנו תהיה מין הופעת אורח אחרונה כמו נגיד שליו הפך למצב סופר אז אוליי שגירטינה או דארקראי או כל פוקימון שאחראי על המוות יתן לנו הזדמנות אחרונה לנקום בסנדרה ואז נילחם כמו מין ברסקרים כאלה ( למי שלא יודע ברסקר זה אדם אם שיגעון קרב שזה שהוא נלחם בכל הכוח עד שהוא מת) אבל בכל מקרה זה לא הדבר היחיד שעצוב המוות של ריי היה טרגי עצוב ודי דומה לזה של רייס ועצוב מאוד קרוקו ופטריק מתו למה למה הפוקימונים המגניבים האלה מתו טוב כאן ויקטיני ומיוטו שרוצים רק דבר אחד שתבטלו מה שעשיתם שהיה לא מוצדק כי הגבנו הרבה ולא מגיע לנו למות אם לא הבנתם תחזירו את הדמויות שלנו

מולגי וצדק לסטון!!
מולגי וצדק לסטון!!

אמממ, יכול להסכים בנוגע לסטון. שעשיתי רשימה על מי הדמות הכי פחות חשובה לסיפור, סטון היה מקום שני אחרי ענת, ואחרי הפרק הבה סטון למעשה מקום ראשון. וזה בעיקר כי לא היה לו שום הופעה מיוחדת בסיפור או משהו שהופך אותו למיוחד. בפרק הופעה שלו הוא אמר רק משפט אחד שנשמע כמו משהו ששון יגיד או דמות אחרת. ופרק אחרי בזמן שכן הייתה לו יותר הופעה. יויו ות'ריף משכו יותר תשומת לב עם היחודיות שלהם. בקיצור לא היה שום צדק לסטון ואם תתכנו להרוג אותו לפחות שיעשו משהו מיוחד איתו במקום פשוט למות במקום.
בעיקרון, אומנם רשום שאי אפשר אבל כנראה בכל זאת יש דרך להחזיר לחיים… באופן זמני (סלבי עשו זאת והחזירו את פרסיבל ועוד 2 באופן זמני). ואני מניח שאם אין אפשרות כרגע לפחות הזכרות ואולי כן להראות שסטון, וגם רייס, בחיים מאושרים, אולי הצליחו כן להחזיר אותם אחרי הקרב בתקווה. כמו שעשו אז עם שון. חושב שאפשרי עדיין שהופה יעביר אותם לשאול בשביל להחזיר את מי שנפל.
האמת שאני מתעניין בסיפור רקע של סטון, בא לי לשמוע אותו

ויקטיני
ויקטיני
Reply to  מולגי וצדק לסטון!!
12 days ago

תודה מולגי ואם אתה רוה סיפור הרקע נמצא ברשומת הירשמות לסיפור

איתמר
איתמר
12 days ago

לאאאאאאאאאאאאאאאא פטריקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק למהההההההההההההההההההההההההה שובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב
אבל כמו שכתבו בפרק, הטוב לא יכול להתקיים בלי הרע. ומה שטוב זה שסלבי מופיע ועוד יש לו תפקיד חשוב יאייייייייייייייייי

איתמר
איתמר
12 days ago

מה זה איפה התגובה שלי?

איתמר
איתמר
12 days ago

אהההההההה התגובה מופיעות מלמטה איזה מעצבן

איתמר
איתמר
12 days ago

בבקשה אל תהרגו את סלבי כמו כל שאר הדמויות
בבקשה

Silvally
Silvally
11 days ago

היטמן אתה יכול להפסיק בבקשה להרוג את שון תודה ועם שבוע הבא פרק אחרון אני מקווה שיהיה עונה 2 וחוץ משון כמה הרגתה בפרק מה אני ינסה למנות את כולם : רייס,שון ,פטריק,אמה,הראל,תריף וסטון וכל השאר כולם מתו אחד אחרי השני והקרב בין בניה והפרופסור ואז כל החברים שאספנו לפני ובזמן הסיפור ואני ימשיך את התגובה אחר כך כי אין לי זמן

עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
עיני הדוכס העליון על כל הארץ ומחוצה לה
Reply to  Silvally
11 days ago

28 דמויות (כולל פוקימונים (לא כולל האנון בירדיה והבלונים))

עומר אזולאי/ Umbreon
עומר אזולאי/ Umbreon
11 days ago

איבדנו המון אנשים (וביניהם העזתם להרוג את האמבריאון שלי!!!!!!!!!!!!!) ופוקימונים. ולחשוב שבסוף אני הייתי צריך להיות האדם שיסבול את הפרופסור ברגעיו האחרונים רק בגלל העדפה שלו את האבא של הדמות שלי (דיי מרשים שהוא לא מחזיק טינה על כך שבמידה מסויימת הוא האדם שאחראי לסבל שלי והאחים שלי שם). אבל אם זה המחיר בשביל לגמור הכל יהי כך. ואני חייב לציין שאני משתתף בצערם של כל מי שמת לו פוקימון שם (שאלו בערך כולם).

אלון 2
אלון 2
11 days ago

פרק טוב ואפילו מצויין אבל כמה מקרי מוות והסוף פשוט מצויין להמשכים ומצויין

למ"א (ליו מאמן האיבי)
למ"א (ליו מאמן האיבי)
9 days ago

פחות משבוע הגארנד פינלא…

למ"א (ליו מאמן האיבי)
למ"א (ליו מאמן האיבי)

מוחרותיים הגראנד פינלא…

נריה כהן
9 days ago

טוב אז ההתחלה קצת מוזרה ונחמדה ציור ממש טוב אנחנו מגלים שאמה היא הגלגול של סבתא שלה אמה מתה מוטי נלחם בהם ומת הרבה מוות יש לנו נחמד שיש לנו פוקימון מדור תשע כל מי שחזר לחיים מת קרוקוגאטור מת וזה ממש חבל וגם פאלקוייר החיזיונות מהעבר זה נחמד אם כי אני מרחם על סנדרה ג'ול היריבה הבאה בניה מת ולבנטון מת פאלקיה מת בצורה כל כך מוזרה בכל מקרה סנדרה הפסידה אם כי לא מתה מצחיק אותי שרוברט חטף בעיטות נחמד שליגיון האבטיחים הזועמים הגיע אם כי חבל שחצי מהם מתו בקרב הפתיחת שערים מגניבה ונחמד שפרסיבל חזר אני ממש שמח על זה הידד לסלבי אבל מה קרה להופה?" מקווה שנרקיס ישאר בחיים ושהפוקימונים שלו יצטרפו אליו הוא יצליח להשתחרר מאחיזת הקללה יהפוך לחצי פוקימון ישתלב עם הקללה וינצח את ארכאוס זה מה שאני חושב שיקרה

Last edited 9 days ago by נריה כהן
54
0
Would love your thoughts, please comment.x