בפרקים הקודמים:
פרק 1: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100791
פרק 2: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100792
פרק 3: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100885
פרק 4: https://www.pocketmonsters.co.il/?p=100886
= = = = =
לוק נכנס למשרד שלו הבוקר רק כדי למצוא את פורט יושב על הכיסא שלו עם ויקטיני על הברכיים, נהנה מזה שמלטפים אותו. לוק נאנח והוריד את המעיל החום שלו.
"לא שמעת אף פעם על לקבוע פגישה, פורט?" שאל בקול מיואש.
"אתה יודע שאין לי זמן לדברים האלה", אמר פורט בקול המנומס הרגיל שלו.
"וגם, הפגישה הזאת צריכה להישאר חסויה", המשפט הזה הדליק את נורת הסקרנות של לוק והוא התיישב על הכיסא שמיועד ללקוחות, מול פורט.
"מה העניין?" שאל בלהיטות.
"שמעת על הרצח באזלי?" שאל פורט בסקרנות.
"כן, שמעתי עליו, יש אפילו חשדות שזה מנהיג המכון. למה?" שאל לוק בסקרנות.
"זה לא מנהיג המכון", אמר פורט בוודאות שלוק לא ראה אצלו הרבה, "אתה מבין, למנהיג המכון הזה יש עבר בגולדנרוד, לפני שלקחתי אותו משם, אדם מסוים אמר לו משפט מסוים, המשפט הזה נכתב עם הדם של הנרצח על דלת הכניסה למכון, המשפט הוא "לא תוכל לברוח מהעבר שלך", כמה ימים לאחר מכן הופיע אדם שניסה לרצוח משפחה של חפים מפשע ולהפליל את טראן, מנהיג המכון. טראן במקרה היה באזור והציל אותם, האדם שניסה לרצוח אותם אמר את המשפט שהיה כתוב על הדלת למכון והתאבד, הוא התגלה כאדם שאמר לו את המשפט לראשונה, למרות שהוא היה אמור להיות מת. אני רוצה שתבדוק את כל העניין הזה לעומק", הראש של לוק קלט כל פיסת מידע שפורט הוציא מהפה שלו בדקה האחרונה, כמו שהוא תמיד עושה במקרים כאלה.
"רגע… לא יותר פשוט לחשוב שהאדם הזה שמת פשוט עשה את הכל ואין יותר סיבה לבדוק את הנושא?" לוק לא הבין למה פורט מתרגש יותר מדי מרוצח שכבר נהרג.
"אתה מכיר אותי, לוק, אני אדם שהולך לפי תחושת הבטן שלו, ותחושת הבטן שלי אומרת לי שיש כאן יותר ממה שנראה לעין", אמר פורט וגירד לויקטיני שלו מאחורי האוזניים והוא גרגר בהנאה.
"למה אני, פורט? אני מתאר לעצמי שיש הרבה חוקרים פרטיים בגולדנרוד, למה לך לקחת מישהו מלבנדר בשביל זה?"
"אתה יודע לוק, חוץ ממך יש רק עוד 2 אנשים שיודעים על ויקטיני שלי", אמר בקול מהורהר בלי שום קשר לעניין.
"בגולדנרוד יש אנשים רקובים, ראינו את זה כשצוות רוקט השתלט שם על כל האזור. אתה היחיד שאני סומך עליו שיכול לעשות את זה. אני יכול לסמוך עליך שאתה תטפל בזה בצורה שאתה מבין בה?" הוא שאל ישירות.
"כן", לוק לא היה שום מקרה אחר לטפל בו בכל אופן, והתיק עצמו נשמע מעניין מאוד.
"נהדר! עכשיו… בנוגע לתשלום", אמר פורט והוציא המחאה מהכיס שלו.
הוא רשם סכום מסוים עליה והראה אותה ללוק.
לוק באותו הרגע כמעט נחנק, היו חמישה אפסים עליה, אחרי הספרה 9.
"זה אמור להספיק? או שאתה רוצה עוד 0?", הוא שאל כאילו מדובר בסכום פעוט, מה שבאמת היה נכון כשמדובר בפורט.
"אני מניח שמנהיג המכון הזה מאוד חשוב", אמר לוק, הוא הסתקרן לדעת למה לפורט כל כך אכפת ממנו.
"אין לך מושג עד כמה", אמר פורט עם חיוך נוגה וויקטיני שלו שיגר אותם משם והשאיר את לוק לבד בחדר.
לוק שלח הודעה למזכירה שלו שהוא בחופש בזמן הקרוב, והזמין כרטיס נסיעה לרכבת מספרון לגולדנרוד. הוא לבש את המעיל שלו ויצא מהמשרד כדי להתארגן לנסיעה שלו.
= = = = =
אז פתחתי את החליפה שפורט הביא לי, אני חייב להודות שהופתעתי. מכנס ג'ינס בגוון כחול עם נגיעות טורקיז וחולצה לבנה עם כמה עיטורים פשוטים והסמל של המכון שלי, עם המספר מתחתיו. אני מניח שלא צריך להתפרע יותר מדי בפגישה ראשונה. התלבשתי ובדקתי שהכל נמצא, הפוקדורים שלי על החגורה שלי הפעם. מה שנשאר זה רק לחכות.
התיישבתי על הכיסא במטבח וחיכיתי, בינתיים הוצאתי את אחד הפוקדורים שלי ובחנתי אותו מכל הצדדים. נזכרתי באחד השלבים שפורט לימד אותי בדרך להיות מנהיג מכון.
"ייצוג, אתה תמיד צריך להיראות ייצוגי", הוא אמר לי באותו היום בשעה היומית שלנו.
"ייצוג? מה זה אומר בכלל? להסתרק כל יום?" שאלתי וגיחכתי לעצמי, ויקטיני ברקע גם צחק, למרות שלא הייתי בטוח אם הוא הבין את הבדיחה.
"אתה צוחק עכשיו, אבל למעשה אתה די צודק.
נראות היא עניין חשוב בתור מנהיג מכון", אמר פורט והתחיל ללכת במעגלים קטנים כמו שהוא תמיד עושה כשהוא מסביר משהו חשוב.
"אתה צריך להיראות כמו שמנהיג מכון צריך להיראות. מדים שתמיד תלבש, תמיד להיות מסודר ונקי, שהפוקימונים שלך יהיו באותו סוג של פוקדור, זה עניין הייצוג".
"רגע… להעביר את הפוקימונים שלי לאותו סוג של פוקדור? אתה רציני? אנשים באמת עושים את זה?" לא הבנתי למה זה כל כך חשוב.
"בוודאי. זה עניין הייצוג, לשמור על הכל בצורה מסודרת. אם תראה שכל הפוקדורים של מאמן מסוים הם לדוגמא בתוך פריימיר בול, מה המחשבה הראשונה שתעבור לך בראש בנושא?"
"טוב… אני יחשוב שהוא פלצן עשיר שאין לו מה לעשות עם הכסף שלו", אמרתי וגירדתי את הראש, זה הוציא מפורט צחוק, כזה שהוא הוציא רק לעיתים נדירות.
"אולי יש משהו במה שאתה אומר", אמר אחרי שנרגע, "אבל זה לא משנה את העובדה שאתה צריך להעביר את הפוקימונים שלך לפוקדורים חדשים. ולכן…", אמר והוציא מזוודה מאחורי אחת הספות בבית שלו. הוא הניח אותה על השולחן ופתח אותה, בתוכה היו פחות או יותר כל פוקדור שהיה אפשר למצוא בשוק. מפוקדור רגיל לאולטרה בול ועד אפילו לביסט בול. הפוקדורים המוזרים שתפסו איתם יצורים שהגיעו ממימדים אחרים.
"רגע… ומה עם זה?", אמרתי והצבעתי על הפוקדור של פורט, זה עם האות V על החזית שלו.
"זה? זה פוקדור בהזמנה מיוחדת, תתפלא כמה הם עולים. בכל מקרה, אני מציע שתבחר. קח את הזמן, זאת החלטה די חשובה אם לומר את האמת".
"זה בסדר, אני כבר בחרתי", הרמתי פוקדור ירוק לגמרי עם נקודות כתומות בחזית שלו, פרנד בול.
"הממ… טוב אני מניח שעם אתה בטוח… אני אביא לך עוד חמישה כאלה כבר היום".
לפתע נשמע דפיקה בדלת ויצאתי מהזיכרונות ששקעתי בהם. פתחתי את הדלת והשליח של הליגה, לבוש עם טרנינג שחור ולבן עמד בכניסה, קדברה לצידו.
"אתה טראן מנהיג המכון בעיירה אזליה?" שאל ברשמיות.
"כן, זה אני".
"אני כאן כדי ללוות אותך אל מפגש הפסגה בעיר ספרון", אמר והחווה על הקדברה שלו.
יצאתי מהדירה ונעלתי את הדלת. עובד הליגה סימן לי להחזיק בקדברה, הנחתי על הכתף שלו את היד שלי וכך גם עשה עובד הליגה ושנינו השתגרנו מהמקום.
= = = = =
הוא הגיע לפגישת הפסגה לפני שעה ועדיין חיכה לשאר מנהיגי המכון. בינתיים היו בחדר רק הוא, המנהיגה המוזרה של מכון הרוח בלבנדר ומנהיג מכון האדמה מורידיאן, שניהם היו שקטים ככה שסת' לא הרגיש כלפיהם שנאה מסוימת.
סת' נעמד והתקרב לחלון של המגדל, המפגש נערך בחדר העליון במגדל המשרדים של חברת סילפ, כמחווה לאלוף רד על כך שהציל את המגדל מהשתלטות של צוות רוקט.
רד… רק השם גרם לסת' טיפה מרמור, סתם ילד ביישן שלא מדבר עם אף אחד, 'אני אפיל אותו בהזדמנות הראשונה שתבוא לידיים שלי', חשב לעצמו סת'.
הוא הסתכל למטה לעבר כמות הצלמים שהתגודדה למטה, מחכה לכל מנהיג מכון שיהיה מוכן להרעיף עליהם תשומת לב כלשהי, כל מנהיג מכון למעט סת', הוא האחרון אותו ירצו לראיין.
היה מסך גדול בחדר ששידר את הערוץ המרכזי אז היה אפשרי לראות את ההגעה של שאר מנהיגי המכון מסוקרת.
"וכפי שאפשר לצפות ממפגש כזה, הגיעו לכאן הרבה אנשים סקרנים היום!" אמר השדרן והיה אפשר לראות מאחוריו שלל צבעים של מעריצים.
סת' אפילו לא חיפש את המעריצים שלו, הוא ידע שאין לו כאלה.
לפתע מכונית לימוזינה נעצרה וממנה יצאה אחד ממנהיגי המכון. שיער אדום, גלימה, מכנס שחור וחולצה של המכון שלו, עם המספר 909 על החזית, ודרגונייט שלו מרחף מאחוריו, לאנס. לאנס היה מאוד אהוד בין מנהיגי המכונים, למעשה כמות המעריצים הכי גדולה הייתה שלו, אחרי רד כמובן.
"והנה מגיע האלוף לשעבר שלנו, לאנס מאמן הדרקונים!" אמר השדרן.
היה אפשר לראות את כל הכתבים מנסים לראיין את לאנס אבל הוא רק נפנף להם כמו שצריך לעשות למעריצים ונכנס לבניין.
לאנס היה אחד ממנהיגי המכון היחידים שסת' לא שנא. הוא היה חזק, עם עמוד שדרה, לא כמו כמה מנהיגי מכון אחרים שרק המחשבה עליהם גרמה לסת' לעקם את האף.
עוד רכב הגיע וממנו יצא בחור עם משקפי שמש נוצצות בסגול, והופעה מנקרת עיניים. הוא לבש מעיל נוצות סגול, מכנס סקיני סגול, נעליים סגולות וחולצה סגולה, נוצצת. אדוארד, מנהיג המכון בעיר וויולט, ליגה ראשית. סת' שנא אותו. הוא היה שונה משאר מנהיגי המכון, הוא רדף תשומת לב. בניגוד ללאנס שנפנף למעריצים בנימוס הוא ממש שתה את ההתלהבות שלהם. הוא אפילו עצר ונתן כמה תשובות לכתבים במקום, ואז הוא פנה לכתב של הערוץ הראשי.
"האם יש לך מושג למה התכנסתם כאן היום, מנהיג המכון אדוארד?" שאל אותו השדרן.
"לצערי לא", אמר ונראה טרגי לרגע, "אבל אני יודע שאם זה קשור למעריצים שלנו, אני אעשה כמיטב יכולתי להפוך את המצב לטוב יותר!" אמר וגרף מחיאות כפיים גם ממעריצים של מנהיגי מכון אחרים.
במשך בערך שעה המשיכו להגיע מנהיגי מכון, גם מהליגה הראשית וגם מהליגה המשנית – את רובם סת' שנא – והתיישבו במקומות שלהם השולחן העגול שהיה סביב החדר. חלק ממנהיגי המכון הסתכלו על סת' בשנאה, חלק פשוט התעלמו ממנו, אבל לא אחת מהן.
'אוי לא… לא היא…' זאת המחשבה שחשב לעצמו סת' בזמן שלונה, מנהיגת מכון האופל בליגה הראשית בעיר פיושיה, התקרבה אליו.
היה לה שיער שחור כמו עורב, עם מקומות בהן השיער היה לבן – סת' לא ידע אם היא צובעת את השיער או שזה פשוט הצבע שלו – ועיניים בצבע ירוק אזמרגד. היא לבשה חולצה ארוכה בצבע שחור, עם סמל של גולגולת שחורה מעל הלב והמספר 017 רשום מתחתיו. היו ציורים של יהלומים גדולים בצבע צהוב מוקפים בפס ירוק על כל שרוול, היה לה מכנס סגול קצר שהגיע לאמצע הירך שלה והיה חגור בחגורה צהובה עם קווים ירוקים שמתאימה לחולצה. לסיום היא לבשה זוג מגפי עקבים, אחד מגיע עד אמצע השוק והשני נעצר טיפה מעל הקרסול, צמיד ועליו אבן המגה שלה היה על השוק שלה שלא היה מכוסה במגף. אה כן, ועמד מאחוריה אינסנרואר ענקי. מבחינת מראה היא הייתה אחת מיוצאי הדופן שתמיד התבלטו, והיא הייתה אחת ממנהיגי המכון היותר שנואים על סת', לא שזה הרחיק אותה ממנו.
"היי סת'! הרבה זמן לא ראיתי אותך! מוזר שאתה לא בא לבקר אותי בפיושיה, יש לנו אחלה גלים", 'יחסית למנהיגת מכון אופל היא יותר מדי חייכנית', חשב לעצמו סת'.
"המכון שלי בתחנת הכוח שליד סירוליאן, אין לי בדיוק זמן לבוא "לתפוס גלים"", אמר סת' בבוז.
"אל תהיה כזה סת', אתה יודע…" אמרה והתקרבה אל סת' בתנוחה מפתה, האינסנרואר שלה נכנס לתנוחת מגננה מאחוריה.
"…אני דווקא… חשבתי עליך הרבה בזמן האחרון… מה אתה אומר שאתה ואני נעזוב את האסיפה המשעממת הזאת ו… נעשה קצת כיף באחד המשרדים כאן", אמרה בקול מזמין.
סת' כמובן הכיר אותה, היא פיתתה גברים – ונשים – על ימין ועל שמאל, וזה בבירור לא עבד עליו, אבל הוא החליט לשחק בה קצת.
"את יודעת… גם אני חשבתי עלייך בזמן האחרון…", אמר בלחישה אל תוך האוזן שלה.
"אז מה את אומרת… שתלכי לנסות את הטריקים העלובים שלך על מנהיגי מכון אחרים?" את החלק האחרון של המשפט הוא אמר בקול קר.
"אוף… לא כיף איתך", אמרה והסתובבה לחדר כדי לעשות בדיוק מה שסת' הציע לה לעשות, אינסנרואר שלה מאחוריה.
סת' ריחם על כל מי שיהיה לו עסק רומנטי איתה, הוא ידע לפחות על שלושה אנשים שהגיעו לבית החולים עם פציעות קשות בגלל אינסנרואר שלה, משום מה הוא תקף כל בן זוג שהיה לה עד אותו היום, כמו אבא מגונן או משהו.
סת' ראה שיש מקום אחד בשולחן שיועד לאנשי הליגה שלא היה תפוס וכך גם בשולחן העגול של מנהיגי המכון.
הוא הסתכל על הטלויזיה וראה מכונית מגיעה. ממנה יצא בחור שסת' לא ראה מעולם לצד פורט, מנהל הליגה. היה לו שיער חום ועיניים ירוקות, אבל לא כמו הצבע של לונה, אצלו הצבע היה יותר ירוק-דבש, לפי הבגדים שלו היה ניתן לראות שהוא מנהיג מכון עשב. סת' שמע לחשושים על כך שזה מנהיג מכון שפורט בעצמו טיפח ושהוא בחיים לא נלחם בקרב רשמי לפני קרבות המכון שלו, ברור שזה גרם להרבה ממנהיגי המכון לסלוד ממנו.
'אז אולי לא יהיה כל כך משעמם אחרי הכל', חשב לעצמו סת' וחיוך קטן עלה על שפתיו.
9 תגובות
נייס
איזה סוג סת'?
סת' הוא המנהיג מכון אדמה.
לנושא אחר, אני מת על הויקטיני
מתכת* טעות שלי
סת' מנהיג מכון מתכת
תלמדו עליו עוד בהמשך
הוא שונא את כולם. מה מיוחד בזה?
אני כבר מחבב את לונה אבל יכלת להיות יותר גנרי עם השם? וגם תפסיד לגרום לאנשים למות ולהרוג את עצמם ופשוט לכתוב את זה בלי שום מידע אחר, אנשים לא סתם מתים אתה יודע ואתה צריך שיש סיבה שהם ימותו איך שזה יעזור לסיפור בקיצור תפסיק להרוג תדמויות משנה שלך
אני אהבתי אבל איך אפשר שלא לאהוב
אחלה פרק ודי אהבתי את סת'